צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי יוסף רוזין
פרק ו · הלכה א
ואיסור זה מד"ס כו'. הנה באמת הך אם צרכי שבת נעשים ביו"ט זה תליא אם מכשירי אוכל נפש דוחין יו"ט דהוא בעצם אינו אוכל נפש של יו"ט רק הוה לצורך של צורך אוכל נפש ובאמת גם נדרים ונדבות ג"כ הוה גדר מכשירי אוכל נפש דהוא רק גורם דהא משולחן גבוה קזכו כדאמרינן ביצה דכ"א ועי' חולין ד' פ' ע"ב דקרי ליה לשחיטת קדשים שחיטה שאינה ראויה וגם צורך גבוה הוה ג"כ רק כמו מכשיר ובזה א"ש הך דפסחים ד' מ"ז וכ"ש אפיית לחם הפנים דהוה רק מכשיר ועי' תוס' פסחים דף מ"ו ע"ב וביצה ד' כ"ז ע"ב גבי שריפת קדשים וזהו מה דקבעי ליה לרב חסדא בסנהדרין ד' קי"ב אם מהניא שחיטה בבהמה של עיר הנדחת לטהרה מידי נבילה ע"ש והטעם משום דהשחיטה הוא רק משום דין לא משום פעולה וע' תוס' פסחים דמ"ו ד"ה ואי אמרת ע"ש: