צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי יוסף רוזין
פרק א · הלכה ד
כל מלאכה כו' חוץ מהוצאה והבערה כו'. ואף דהא גבי שחיטה אמרינן ביצה ד' י"ב וכתובות ד"ז דאמרינן ג"כ מתוך הנה מלשון רבינו נראה כך דרק גבי הוצאה והבערה כיון דאין התיקון בעצם האוכל רק לצורך אוכל שם שייך שפיר למימר דמותרים אף שלא לצורך משא"כ שאר דברים דהמלאכה הוה בעצם האוכל לא שייך לומר דהותרה אף שלא לצורך ועי' בתוספתא דביצה פ"א מה דס"ל לב"ה דמוליכין כלים ריקנין ביו"ט לב"ה בר"ה ע"ש ועי' בה"ג בהל' יו"ט דאמר שם דסנדל שנפסק בר"ה ביו"ט שמותר להוליכו ע"ש ועי' בירושלמי שבת פ' י"ז דבעי שם גבי קילורית אם מותר לגובלה ביו"ט ואמר שם דאסור שאינו אוכל נפש ועי' שבת ד' קל"ד ע"א גבי מהו לגבן ותוס' שבת ד' צ"ה ע"א ובירושלמי סוף פ"ז דשבת דס"ל דמגבן הוה תולדה דלש ועי' בירושלמי סוף פ"א דביצה גבי מהו להעמיד חלב ביו"ט ואמר שלא יעמיד מיו"ט לחול וזה ר"ל הך דשבת דף קל"ד הנ"ל גבי גבינה בת יומא מעליא ואף דהתוס' בביצה ד' ג' וד' כ"א וד' כ"ג ומגילה ד' ז' ע"ב כתבו דבגוף אוכל נפש אין לחלק רק אם הוא גרוע ע"ש אך י"ל דר"ל כיון דגבינה ישנה עדיף שוב יש חשש שמא יעמיד מיו"ט לחול כמ"ש הירוש' הנ"ל, ולענין בישול אם שרי ביו"ט שלא לצורך עי' בירושלמי פ"ב דשבת אם הבערה ובישול בב"א על איזה מהן חייב ועי' בירושלמי דביצה פ"א בהך מחלוקת דר"י ור"ל גבי המבשל נבילה ובבלי שם דף י"ב ע"א, אך באמת נראה דבישול אסור מה"ת ולכך ס"ל לקמן בפ"ג ה"ח דאין שורפין קדשים ביו"ט משום כיון דהוא גדר מצוה הוה כמו תיקון כעין דאמרינן בירושלמי שבת פ"ב גבי הקטר חלבים וגבי כלים גבי הדלקה דנעשה כמטהר כלים ע"ש ולכך אמרינן בירושלמי דגם מבערב שבת אסור משום דהמלאכה נעשית גם בשבת משום כיון דהשריפה הוא מצוה הוה זה גדר תיקון ועי' במעילה ד' י' ע"א גבי קדשים שנטמאו ע"ש סד"א כיון דאית בהו מצות שריפה ועי' מש"כ בזה בהל' פסולי המוקדשים פ' י"ט ע"ש ואפשר דתליא בהך פלוגתא דרבה ור"י בריש מו"ק ד' ב' ע"ב אם אזלינן בתר מעשה או בתר מחשבה ע"ש: