צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יוסף רוזין
פרק י · הלכה א
או שהיה המלך כו'. ע' מש"כ רבינו בהל' עדות פי"א ה"ט דכתב שם מלכי ישראל. וע' בהך דהוריות דף ח' ע"ב בהך דר"ע דמלך לא שייך בקרבן שבועת העדות ולפי מש"כ התוס' שבועות דף ל' ע"ב וסנהדרין דף י"ח ע"ב גבי מלך מחויב להעיד בעד סוטה משום דנ"מ לאיסורא. אך צ"ל דלר"ע בהך דהוריות שם ס"ל דאימעיט לגמרי מגדר עדות והוה כמו אשה אף דמהני לענין סוטה וכמו אם קבל עליו קרוב או פסול כמבואר בירושלמי אך רבינו ז"ל בהל' שגגות לא פסק כן. רק דס"ל דנשיא שפיר ישנו בגדר שמיעת קול ע"ש בפ"י ה"ז דס"ל דזה רק לר"ע וגם נ"מ לעדות שראה בהיותו מלך ואח"כ עבר אם עדותו כשרה או לא וזה יהיה תליא אם נימא דהוה שינוי בגוף. וע' מה דס"ל לר"ש בהך דהוריות דף י' וכתובות דף מ"ה גבי חטא עד שלא נתמנה ע"ש ברש"י בהוריות ושם דף ג' ועיין בהך דתמורה דף כ' ע"א דאמר שם דהוי כתרי גופי. אך זה רק לר"ש דצריך שיהא חטאו וידיעתו שוין וס"ל ג"כ דזה הוה שינוי בגוף ולא מחמת הדין. ולכך סבירא ליה ג"כ דאין שייך כלל בנשיא קרבן דשמיעת קול כמבואר בירושלמי ספ"ב דהוריות דנשיא פטור על שמיעת קול היינו לר"ש משא"כ לדידן ואף דבכריתות דף כ"ו ע"א מבואר שם סתמא דגמ' דנשיא פטור על שמיעת קול צ"ל דשם אתיא אליבא דר"ע ור"ש. ועי' מש"כ רבינו בהל' מלכים פ"ג ע"ש בכ"מ דדבריו תמוהין ולכך כאן בגמ' ממעט מן ראוים להעיד לא מן פסולים וא"ש וע' שם ברש"י ד"ה כ"ש: