צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יוסף רוזין
פרק ט · הלכה ב
אין העדים כו' ובב"ד כו'. עיין בתוספתא כאן דממעט משביע בפני עכו"ם דפטור משום דאסור להגיד. ולכאורה קשה למה לי זה הא הוה חוץ לבית דין אך י"ל דר"ל דפטור אף משום שבועת ביטוי וע' לקמן הי"ד. ואף דמהך דב"ק דף קי"ג משמע דאין איסור להעיד שם י"ל דזה רק שם דיש דין לעכו"ם עם ישראל ושפיר שם ב"ד עליהן לגבי עכו"ם משא"כ בב' ישראלים אז י"ל דאף משום שבועת ביטוי פטור דאסור להעיד. גם י"ל דבתוספתא קאי אליבא דר"מ דס"ל דמפי עצמו אף חוץ לב"ד חייב וקמ"ל דבפניהם לכ"ע פטור. גם י"ל דאין הטעם משום דצריך ב"ד רק משום דלא מהני עדותן וא"כ יהיה נ"מ אם עדים יודעין שכבר נגמר דינן בב"ד והוה אמינא דאז אף אם מעידין בפני שאינם ראויין לב"ד כיון דעפ"י דין כבר נתחייב שפיר חייבין משום שבועת העדות קמ"ל דאף זה אין רשאין להעיד. וע' במש"כ רבינו בסוף הל' סנהד' ובהך דגטין דף מ"ד ע"א וכותב ומעלה כו' ע"ש בתוס'. ועי' במש"כ רבינו בפיהמ"ש על הך דדף ל"ה או שאמר להם הנתבע פ' שם דלפטר ליכא קרבן שבועה ע"ש וצ"ל הטעם דלפטר אין עליהם שם עדות לענין קרבן שבועה. ואף דהא מבואר כאן דף ל"ב ע"א דגבי עד סוטה דחייבין קרבן שבועה אף דזה לפטור י"ל דרק גבי כתובה וכה"ג דהחיוב כבר נתחייב ע"פ ב"ד והעדים באים להפקיע שפיר יש עליהם שם עדות היכא דבאים לפטור משא"כ גבי חוב דכ"ז שלא יעידו לא נתחייב לכך לפטור אין עליהם שם עדות ועי' מש"כ התוס' כתובות דף צ"ו ע"ב ד"ה נכסי ע"ש וא"כ לפי"ז גבי עדות שמעידים שכבר נגמר דינו לחיוב י"ל ג"כ דאין בהם קרבן שבועה כיון דלא על פיהם נתחייב עכשיו. ואף דמבואר במכות דף ה' וכן פסק רבינו בפי"ט מה' עדות ה"ב דלגבי עדים זוממים שפיר דיינינן בהו דינא דעדים זוממין אף דהא מבואר בדברי רבינו בה' סנהדרין פי"ג ה"ז דלגבי רוצח אין צריך כלל לזה ב"ד ע"ש מ"מ לגבי קרבן שבועה י"ל דאין עליהם שם עדים והטעם משום דשם נתברר ששקר הדבר לכך שפיר יש שם עדים עליהם משא"כ כאן. וע' מש"כ רבינו בהל' ממרים פ"ז ה"ט דכתב שם דכיון דנגמר דינו הרי הוא כהרוג ואף דבעי ב"ד בשאר חייבי מיתות לבד מרוצח. משום דזה גופא הוה דין וע' בערכין דף ו' ע"ב ודף ז' ע"א. ובסנהדרין דף פ"ה ע"א ובתוספתא דב"ק פ"ט: