אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יוסף רוזין

פרק ו · הלכה טו

הלכה יב

נשבע כו'. שלא יהנה כו'. הנה בגמ' נקט ולמי שאשאל. ועיין בירוש' פ"ה ה"ד דאמר שם דלמ"ד דאזלינן בתר שעת הנדר ממילא בטל נדר השני מחמת הותר מקצתו הותר כולו והנה רבינו פסק כמ"ד בתר שעת הנדר ולכך נקט כאן שלא ולא ולמי וכמש"כ רבינו לקמן בהל' נדרים פ"ד הי"א ועיין מש"כ שם לחלק די"ל דהך שהותר מקצתו כו' לא עדיף מהיתר חכם וכיון דקיי"ל דכ"ז שלא חל הנדר לא מצי חכם להתיר ה"נ לא בטל הנדר ועיין מש"כ רבינו לקמן פ"ג ה"י מהל' נזירות ע"ש:

שם נשאל על כו'. ואף דהא רבינו פסק לקמן בהל' נדרים פרק ז' ה"ט דאסור לשאול מחכם שאסור בהנאתו. אך מחלק בין אם נדר מכל ישראל בין רק מאחד כן משמע לשון רבינו שם פ"ד הי"ג דגבי נודר מאנשי העיר נקט לשון דיעבד וגבי נודר מישראל נקט לכתחילה. אך כן י"ל כמש"כ הר"ן ז"ל שם דף ע"ט ע"ב ד"ה אילימא דלא חל האיסור רק אחר שישאל וע' בירושלמי שם פי"א ה"א דמחלק כה"ג בין אם אצא לכשאצא. וע' תוס' כתובות דף ע' ע"א ד"ה הכא ובמש"כ הר"ן ז"ל בפ"ג דשבועות על הך דדף כ"ח מה דמחלק בין דבר הנמשך דאז כוונתו רק אח"כ ע"ש וה"נ כן וא"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה