אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יוסף רוזין

פרק ו · הלכה ג

הלכה א

ואין אדם רשאי כו' אלא מדעת כו'. עיין בהך דבכורות דף ל"ח ע"ב במה דאמר שם ואע"פ שאמרו ע"ש כו' ר"ל כך דאף דקי"ל דגבי מום שאינו מובהק צריך מומחה מ"מ יכול הרב להורות לתלמיד לומר שזה המום הוא מום קבוע והתלמיד יכול להתירו אף שאינו מומחה דזה הוה רק בגדר שליחות מהרב ואף שהרב עצמו אינו יכול להתיר וכן ס"ל לרבינו בה' נגעים פ"ט גבי כהן שוטה דאף דקי"ל דגבי נגעים צריך שיהא בקי בהן ובשמותיהן עיין תוס' ערכין דף ג' וכ"מ ועיין בתו"כ פ' מצורע בפי' הראב"ד על פסוק דלהורות ע"ש אך זה רק היכא שהוא מורה מדעת עצמו אבל בשליחות הרב מהני וכן ס"ל לרבינו בסוף פ"ח מהל' תפלה גבי ש"ץ ע"ש וה"נ כאן דאף אם אינו מובהק וכ"כ דגבי חרטה בלא פתח צריך דוקא מובהק אם הרב עושה אותו שליח שפיר יכול להתיר. והנה באמת רבינו ז"ל לא הביא הך דר"י דס"ל דאין הבעל יכול להתיר נדרי אשתו אף דבירושלמי פ"י דנדרים פסק כן ועיין בר"ן דף פ"א ע"ב ע"ש. ועיין בדברי רבינו בפיהמ"ש במס' נגעים ספ"ב פסק דיכול ע"ש אך זה ס"ל דזה רק היכא שהוא חכם או בנדרים שרי בג' הדיוטות כגון ע"י פתח אבל היכא דאין הבעל בעצמו יכול להתיר רק ע"י שליחות מחכם אחר בזה לא מהני גבי אשתו זהו כוונת הראב"ד ז"ל בדברי רבינו בהל' ד' וכן ס"ל דלעשותם ב"ד אין יכולת לבעל בלי דעת האשה ולכך צריך שיהיו מקובצים ע"י הנודר בעצמו ועי' בהך דסנהדרין דף כ"ט ע"ב דעי"ז הם נעשים ב"ד ולזה לא מהני הבעל ועי' מש"כ רש"י נדרים דף ס"ט ע"א בד"ה יש שאלה כו' דכיון דהוא יכול להפר לה הוי כמו גוף הנודר ויכול לשאול עליה בלא דעתה. וע' בהך דערובין דף ס"ה ע"ב גבי היכא דמצי מסלק לי' יכול להשכיר שלא מדעתו משמע דזה הוי בגדר עצמיות לא מחמת דזה גופא הוה חזרה ועיין מש"כ הר"ן ז"ל בכתובות פ"ז על הך דדף ע"ג גבי ע"מ שאין עליה נדרים בשם הר"א ז"ל דאף דיכול למחול זה רק אם מוחל אבל לומר דלא מקפיד לא מהני ע"ש. ועיין מ"ש הר"ן ז"ל בנדרים כ"ד ע"א גבי הריני כאילו התקבלתי אם מהני גבי קום ועשה ע"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה