אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יוסף רוזין

פרק ה · הלכה כ

הלכה יט

נשבע שלא יישן כו'. עי' בכ"מ בשם הר"ן. ובאמת הנ"מ דבין שינה לאכילה הוא משום דכ"כ דסכנה אינה מבטלת האיסור רק גם איסור אנו מתירין לו שיעשה א"כ לא הויא שבועת שוא אך זה שייך רק בדבר שאנו צריכין להתיר לו לעשות אבל דבר דבא ממילא זה לא שייך להיתר שהיתרנו לו רק דא"צ לאנוס עצמו כמו הך דגיטין פ"ד ע"א מבריז נפשיה ע"ש ועיין בסוכה דף נ"ג ע"א מנמנמו אכתפי וזהו כוונת הירוש' ספ"י דעירובין מה דמחלק שם בין היכא דמותר ע"י קום ועשה בין ע"י שוא"ת דזה לא הוי בגדר היתר כלל כיון דהוא ממילא ולכך שפיר מקרי שבועת שוא. אך רבינו ז"ל לא סבירא ליה כן רק דס"ל דע"י סכנה פקע האיסור לגמרי ולכך הוה שבועת שוא וכ"כ בזה. ועי' בהך דשבועות דף כ"ו ע"ב גבי מסתכן לישרי ליה ע"ש וכ"כ בזה בח"א:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה