צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יוסף רוזין
פרק ה · הלכה א
וכל מי שנשבע כו'. עיין בכ"מ. ועיין בהך דגיטין דף פ"ד ע"א דמשמע דזה הוי גדר בידו ע"ש. ועיין מש"כ רבינו בהל' מלוה ולוה פ"ד ה"ג דגבי ריבית גם הלוה אינו לוקה מפני שניתן להישבון אף דהוא אין בידו וצ"ל ג"כ כה"ג. אך שם י"ל דגם קבלת הלוה פועלת לזה ועיין בירושלמי ביכורים פ"ב גבי וידוי דאחד הנוטלה ואחד הנותנה שייך בו הך לידו. אך זה תליא אם כאן הוה נתינה בע"כ שמיה נתינה עיין בהך דגטין דף ע"ה ע"א ושם דף ל' ע"א גבי אטו תרקבי דדינרא. ועיין כאן דף כ"ה ע"א גבי הך דשאתן ומש"כ הר"ן שם אם הוי קיום אם רוצה ליתן והוא לא קיבל. ועיין בירושלמי נזיר פ"ב גבי ע"מ שתפרחי באויר ע"ש דלבן תימא הטעם דהוי כקיום ור"ל דהיכא דאין החסרון מה שאינו מקיים רק מה שמבטל זה לא מקרי ביטול. אך אם צריך לקיים אז לא מקרי קיום. ועיין בהך דעירובין דף ל"ז ע"ב גבי ע"מ שירדו גשמים אף דאינו בידו ובירושלמי פ"ג דקדושין אמר ג"כ כן גבי קדושין. ועיין תוס' כתובות דף מ"ב ע"א אם זה הוי גדר תנאי. אך נ"מ כך בין אם מתנה על עצמו דבר שא"א לקיימו בין אם מתנה על אחרים דאז הוי תנאי אף שאין בידו. ובזה יש ליישב דברי הגמ' דב"מ דף צ"ד ע"ש. ועיין מש"כ רש"י נזיר דף ד' ע"א ד"ה אלא דאמר שם דהשבועה השניה ישנה ור"ל דנ"מ אם נשאל על הראשונה אז גם כאן השניה חלה עליו. וזה תליא בשתי הגירסות דנדרים דף י"ח ע"א אם רק היכא דהשבועה ישנה אז חלה או אף אם אינה עדיין מ"מ לכי משכחת רווחא חיילא. ואף דפסק רבינו לקמן בהל' י"ד דלוקה ולא פסק דאומרים לו שישאל על הראשונה צ"ל כאן כהך טעם שכ' רבינו בה"ב דלאו שבו מפורש בתורה ור"ל כמו גבי נזיר וכה"ג דאף דישנו בשאלה וכמש"כ התוס' בגיטין דף ל"ג מ"מ כיון שהלאו הוא כן לוקה וה"נ כאן. ועיין בירושלמי יבמות ס"פ י"א מה דמחלק כה"ג בין ג"ה לשאר ספיקות ע"ש. ועיין מש"כ רבינו במס' דמאי פ"ד ובהל' מעשרות פי"ב ה"ג גבי הנשבע על חבירו ור"ל כמש"כ כאן דהרי אילו משובחין: