צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה יב
או שקבל עליו התראה כו'. עיין בירושלמי נזיר פ"ח ה"א דאמר שם תנאי היה בלבי כו' לכשאטמא. וי"ל דר"ל כמו הך דנזיר דף י"א ע"א סבור הייתי ועיין במה דפליגין לקמן רבינו והראב"ד ז"ל בפ"א מהל' נזירות הט"ו אם זה הוה כמו נדרי שגגות. ועיין בהך דנדרים דף ט' ע"ב דאמר שם כשהן מטמאין כו' מתחרטין ע"ש ברא"ש ועיין בהך דב"ק דף ק"י ע"ב דהיכא דזהו משום דין לא מחמת הנדר לא שייך אדעתא דהכי. אך עיין בכריתות דף כ"ז ע"א דאשם נזיר הוא בא לבטלה. ועיין בירוש' נזיר פ"ד ה"ד. ועיין בהך דשבועות דף ח' ע"א ודף ל"ז ע"א דעיקר הוא שתחול עליו נזירות טהרה. ואנן קי"ל דאשם בנזיר לא מעכב ועיין רש"י נזיר דף כ"ב ע"א ד"ה האשה ובהך דנדרים דף פ"ג ועיין במנחות דף ב' ע"ב ודף ג' ע"ב ודף ע"ג ובהך דכריתות דף כ"ו וכ"מ בזה. ומ"מ ס"ל לרבינו בהל' נזירות פ"ט הי"א דאף אם הפר לה מ"מ מביאה קרבן טומאה ועיין בירוש' דיליף מקרא דהפר מה שעליה ג"כ ע"ש בפ"ד דנזיר ולקמן בהל' נזירות אאריך בזה. ועיין בהך דזבחים דף מ"ד ע"ב דצריך קרא שיאכל ע"ש. וי"ל ג"כ משום דבא לבטלה כמבואר בכריתות הנ"ל. ולכך ס"ל דאשם נזיר טמא הוה רק בגדר נדר ולגבי' מהני חרטה. גם י"ל דהך תנאי ר"ל כעין הך דנדרים דף כ"ג ע"א ודף ע"ה ע"ב דנקט שם מפר נדרי עצמו עד שלא ידור ע"ש. ועיין מש"כ בזה לקמן בהל' נדרים פ"ב ה"ד. והנה רבינו ז"ל דייק כאן גבי תנאי על הנדר ר"ל משום דבשבועה לא מהני תנאי כמבואר בירושלמי דנזיר שם פ"ח וכ"מ. ועיין בתוספות ישנים נדרים דף כ"ג ע"א עי' שם דלא ס"ל כן. ועיין בתוספות שבועות דף כ"ו ע"ב ד"ה גמר ע"ש: