צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יוסף רוזין
פרק א · הלכה ח
ואם נשבע כו'. ועל זה נאמר כו'. עיין בהך דב"ק דף ק"ה ע"ב דגם הך לאו דלא תכחשו קאי אנשבע ע"ש והנה בזה י"ל דלכך נקט הגמ' כאן דף ל"ז הזיד בשבועת הפקדון ולא קאמר בשבועת העדות ע"ש ברש"י ותוס'. משום דאף דבמכות דף י"ג ע"ב הוה מחלוקת אם קרבן בעי אזהרה. ועיין בתוס' דף ק"ה ע"ב בב"ק ושבועות דף י"ח ע"ב ד"ה ל"ת ובהך דסנהדרין דף ס"ה ע"א גבי הך דר"י ור"ל ותוס' זבחים דף ק"ו ע"א וכ"מ. מ"מ גבי שבועה דליכא כרת בעי אזהרה לקרבן כעין דס"ל לאביי בשבת דף ס"ט. א"כ א"א לחייב מאזהרה אחת קרבן ומלקות וכעין דמבואר בכ"מ. אך גבי שבועת הפקדון יש גם הך לאו דלא תשקרו ולכך ס"ד דחייב גם מלקות ויהיה נ"מ למושבע מפי אחרים דאז לא שייך הך לאו. ועיין תוס' שבועות דף כ"ה ע"ב ד"ה לחייבו ושם דף ל"ד ע"ב בתוס' ד"ה פקדון. ועיין בירושלמי כאן פ"ה ה"ג מה דאמר שם יכול אף בשבועת הפקדון לא נעשה כו'. ובתוספתא כאן פ"ד ור"ל דיהיה נ"מ להך לאו דלא תשבעו ולענין מלקות: