אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות קידוש החודש· רבי יוסף רוזין

פרק ד · הלכה ג

הלכה ב

וכן אם ראו ב"ד כו'. הנה רבינו ז"ל מפרש דלא כפירוש רש"י דרש"י ז"ל פירוש דפירות האילן הוא בעצרת מחמת בזמן בכורים, ועי' בבכורות דף ח' דתאנה זמנה חמשים יום ועי' בירושלמי שביעית פ"ה דתאנה מן פגה עד גמר בשולו יש שני פעמים נ'. והנה גמר בישול של תאנה הוא חצי סיון כמבואר ב"מ ד' ק"ה ועי' תוס' ב"ב ד' כ"ח ע"א אך מ"מ בכורים יכולים להביא קודם שנגמרה לגמרי עי' תוס' ר"ה ד' י"ג ע"א ע"ש גבי עומר וה"ה גבי בכורים דתרווייהו כתיב בהו לשון בכורים ועיין בירושלמי פ"ד דשביעית דפגי תאנה חשובים פרי ועי' ביומא ד' פ"ג ע"ב רצתי למזרחה של תאנה ובזה א"ש מה דאמרי הג' רועים בסנהדרין ד' י"ח ע"ב דחד אמר הבכיר ולקיש דהיינו אביב וחד אמר על תאנה דהיינו פירות האילן דכיון דהגמר צריך שיהיה בחצי סיון וא"כ באדר צריך שיהיה פגין וזהו בטול תאנה ידמוך וא"כ אמרו על אביב ועל פירות האילן ועי' בירושלמי סנהדרין פ"א דאף דאמרו מב' טעמים מ"מ כיון שמסכימים זה לזה מצטרפין, אך רבינו ז"ל לא ס"ל כן וס"ל דפירות האילן ג"כ בזמן האביב דהיינו בפסח והטעם משום דרבינו ז"ל אזיל לשיטתיה בפ"ז דהני טעמים של סעד לא מצטרפי לאביב כלל דלא כרש"י ותוס' ע"ש בה"ח, והנה בסנהדרין ד' י"א בהך ברייתא לא נקיט רק אביב לבד והני טעמי דסעד וא"כ היאך עברוהו וע"כ משום דבאביב יש גם פירות האילן אך באמת עיין בתוספתא דסנהדרין פ"ב ובירושלמי פ"א דבהך דרשב"ג לא חשיב אף אביב רק הני דסעד ובאמת נ"ל דזהו דאמר בגמ' דלמא בתר דעברוהו ר"ל דקשיא ליה הא אין מעברין על אלו ותירץ דזה רק לכתחלה אבל בדיעבד מעוברת וא"ש. עוד י"ל דהנה לקמן הלכה י' וכן בגמ' שם ד' י"א ועי' במסכת עדיות פ"ז מ"ז דעיברו את השנה על תנאי לכשירצה כו' וזהו דאמר דלבתר דעברוהו הב"ד רק דע"כ צריך שיסכים ובהסכמתו סגי אף הני דרק סעד וזהו דקאמר הל' ושפרית מילתא באנפיי ר"ל שהוא מסכים למה שעשו הב"ד:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות קידוש החודש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה