צפנת פענח על משנה תורה, הלכות קידוש החודש· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה ו
אמרו עדים ראינוהו כו'. עי' במפרש ועיין בבעה"מ הטעם כך דעדים לא מהימני רק בדבר הנוגע לעדות אבל בדבר שאין נוגע לעדות לא מקרו עדים וי"ל דגם הם אומרים בדדמי וזהו מהו דאמרינן ביבמות ד' קט"ו ע"א גבי עד אחד דנאמן בעדות אשה אי משום דהוה מלתא דעבידא לגלויי דזה הוה גדר עדות ושם לא שייך בדדמי או דדייקא דזה לא הוה גדר עדות רק אומדנא בעלמא ע"ש בדברי הרי"ף ז"ל דגבי אם נטבע במים שאין להם סוף אז לאחר שהוציאוהו והכירוהו אף בב' עדים שייך בדדמי דהטעם כיון דמה"ת א"צ לעדותן רק מדרבנן וזה לא הוה גדר עדות ושייך בדדמי ועי' במש"כ הרמב"ן ז"ל במלחמות סוף פ"י דסנהדרין גבי עדי גנבה וכעין דאמרינן בהך דשבועות דל"ד ע"ב ודמ"א ע"ב וכמו שפירש רבינו ז"ל בהל' טוען פ"ו ה"ד דקאי אעדים הך מלתא דלא רמיא ע"ש וה"נ גבי הני ראיות דאין נ"מ לדינא גבי עה"ח לא הוי ראיות כלל וא"ש: