צפנת פענח על משנה תורה, הלכות קידוש החודש· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה ב
ונמצאו זוממים בעדות זו כו'. עיי' לקמן סוף פ"ג אך שם ר"ל קודם שקדשו ועיין בירושלמי פ"ב ה"ח ופ"ג ה"א ובתוספתא כאן אך באמת נ"מ בין היכא שעפ"י חשבון הוצרך להיות כך כמו שהעדים אומרים דאז יכולים לקדשו בלא עדים רק דאי אפשר לומר לשון מקודש כמבואר בר"ה דף כ' ע"א וכמ"ש רבינו ז"ל לקמן פי"ח ה"ח ובאו עדים ואמרו מקודש אז אף אם הוזמו הוה מקודש ובין שעפ"י חשבון א"צ להיות כך. ובאמת הנה בגמ' שם ד' כ"ה ע"ב דאמר ראוהו ב"ד וכתב בתוס' ב"ד של כ"ג ולמה כ"ג אך באמת כך דהיכא שעפ"י חשבון הוא כן די בב"ד של ג' ע' סנהדרין דף י' ע"ב חישוב לא קתני ע"ש רק דצריך ראש ב"ד כמבואר שם ד' כ"ד ע"א וע"ש ד' ל"א ע"ב אבל היכא דעפ"י חשבון אין הדבר כן אז צריך דוקא ב"ד של כ"ג וגם נשיא כמו בעיבור השנה דצריך נשיא דוקא אך זה ג"כ אם אין עפ"י חשבון תקופה רק מפני גליות ישראל וכדומה אבל אם מפני התקופה אז בדיעבד אף בלא נשיא הוה מעובר ועי' מש"כ לקמן פ"ד הל' י"ו ע"ש וגם קדוש החודש אם אין עפ"י החשבון צריך ג"כ ביהודה כמ"ש רש"י קדושין דל"ו ע"ב וגם מאי דקי"ל אתם אפילו שוגגים כו' זה ג"כ בב"ד של כ"ג וגם מופלא שבב"ד שם כמו דמבואר בהוריות דף ד' ע"ב ע"ש ולכך ר"י בר"ה ד' כ"ה לא הוה ס"ל זה משום דהוא היה אב"ד וכמבואר ב"ק ד' ע"ה ע"א והוא לא הסכים עם ר"ג ועי' בירושלמי דהוריות פ"א גבי הוראת ב"ד אם סלקו את היחיד אם הויא הוראה ע"ש בבלי דף ג' ע"ב ודף ז' ע"א ברש"י ד"ה אי ובדברי רבינו שם בהלכות שגגות ועוד י"ל דר"י ס"ל כך דנהי דאמרינן אתם זה רק היכא דכעת אין נ"מ רק לענין ר"ח אף דלאחר כך לפי החשבון יהיה נ"מ לענין יו"ט לא איכפת לן כיון שכבר הוחזק וכעין דמבואר בירושלמי פ"ו דסוטה גבי עד אחד באשה שזינתה דנאמן ג"כ ממילא להפסיד כתובתה אבל אם בא לכתחלה רק להפסיד כתובתה כגון שכבר העידה אשה מחמש נשים שזנתה אינו נאמן על כתובתה ועיין רש"י יבמות ד' קי"ז ע"א גבי תנו לי כתובתי ועי' בירושלמי פ"ח דנזיר ובהך דגיטין ד' ח' ע"ב גבי פלגינן דיבוריה ע"ש וא"כ גבי ר"ה דנ"מ גם ליו"ט תיכף ס"ל לר"י דלא שייך אתם וא"ש: