צפנת פענח על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי יוסף רוזין
פרק יב · הלכה א
אין מגלחין כו'. ובסם אם מותר לגלח עיין תוס' נזיר דף מ' ע"א דהוי כעין תער אך רבינו לא ס"ל כן ועיין מכות דף כ' ע"ב דגבי קרחה חייב אף בסם ע"ש:
והמגלח את הקטן כו'. עיין נזיר דף כ"ט ע"א דמבואר מסתמא דגמרא כן:
[ממהדורא תניינא: אין כו' אבל איש כו' אא"כ סייע. אך מ"מ לא לקי משום מקיף כיון דמסעי' להמקיף, וכבר כתבתי די"ל דכיון דיש אחר שהוא מקיפו במעשה גמור הוא בטל לגבי', ועי' גיטין דף ע"ח גבי ארק לה חרצי', וביומא דף מ"ג ע"א, ועיקר הגדר דמקיף חייב רק על הפועל ושם צריך מעשה גמור ולא מהני סיוע, אבל היכא דהחיוב הוא על הפעולה אז אם סייע ע"י איזה מעשה חייב, וכן הדין גבי מטיל מום בקדשים, דשם גם כן חייב משום דשם יש ג"כ חיוב ע"י שע"י נעשו הקדשים בע"מ ונ"מ דאז אם ע"י גרם הטיל המום בבעל מום אז לכ"ע פטור עי' בכורות דל"ד ועי' בדברי רבינו בהל' איס"מ בפ"ב הלט"ו, וכן גבי מחמיץ מנחה ע"י גרם ע' מנחות דף נ"ו ע"ב גבי שאור שם ג"כ תלי' במאי דפליגי רבינו עם רש"י אם החיוב מה שמחמיץ בשעה שעושה המלאכות דחשיב שם בגמ' דמנחות דנ"ה דרק מלאכה חשובה, אף דבמנחה צריך הרבה שיפות ובעיטות מנחות דע"ו מ"מ כאן אין חיוב רק על מעשה יחידי (כך ל' הגמ') או החיוב מה שעושה הני מלאכות בעיסה מחומצת, וכן גבי חסימה דב"מ ד"צ ע"ב ע"ש ובירוש' פ"ט דתרומות אם החיוב הוא על החסימה בשעת דישה או שלא תהא חסומה או החיוב על הדישה בחסימה, וכן משמע מלשון הירוש' בתרומות שם ותלי' בהך מחלוקת דראב"י בירוש' שם דפליג על הך דגמ' דידן ב"מ דפ"ט ע"ב גבי פרות המרכסות לפי פי' רבינו בסוף הל' שכירות, ועי' שבת דף ק"מ ע"ב גבי דבר שאינו מתכוין לראב"י ע"ש. ע"כ ממהדורא תניינא]