אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי יוסף רוזין

פרק ו · הלכה ו

הלכה ד

מצבה כו'. ע' ע"ז דנ"ד ע"ב ע"ש וכן בירושלמי מוכח דזה רק לשם ע"ז וזה הוא בימוס ורק אם נפל אז אסור גבי בימוס וזה הוה כשיטת רש"י דט"ז ע"ש בתו' וע' בתו' דמ"ז ע"ב וע' בספרי דמקיש בימוס לפסל ופסל לבימוס וקא משמע לן דין ע"א שנשברה מאליה וכמבואר בירושלמי פ"ד סוף הל' ד' דקימה ר"ל שאם נפלה לא יקימנה ואף דגבי בימוס אמרינן בגמ' דבימוס שנפגם לכולי עלמא שרי, אך הירושלמי קאי שם לרב ושמואל ע"ש, ועי' בתו"כ פ' בהר ע"ש, ועי' ברמב"ן בספר המצות, אך באמת ר"ל דמצבה לצורך קרבן, עי' נדרים דכ"ב ע"א, עי' שם במפרשים אך זה תליא אם במה די באבן אחד כמבואר זבחים דק"ח ומצבה הוא אבן אחד וא"כ לדידן דס"ל כרבי יוסי ע"כ מצבה כמ"ש רבינו, ועי' תוס' ע"ז די"א ע"א וירושלמי בע"ז ריש פ' ד':

[ממהדורא תניינא: מצבה כו' ואינו לוקה עד שיפשוט כו'. עיקר הגדר דהנה רבינו סבירא ליה בס' המצות דהשתחואה הוי גדר עבודת פנים עי"ש במצוה ה' וכבר כתבתי בזה בח"א דזה רק בפושט ידים וזה הוי כעין פנים ועי' מנחות דק"ט ע"ב דמבואר שם דהשתחואה לא הוי עבודה וצ"ל דרק בשחיה בעלמא ועי' תוספות מנחות דכ"ז ע"ב ובדברי רבינו בהלכות ביאת מקדש פ"ב הל' ד' דנ"ל דס"ל דהוי עבודה ובחגיגה דכ"ו נראה דמותר ויהי' נ"מ גם כן גבי בעל מום דהנה רבינו ס"ל ברפ"ו שם דאף על ביאה ריקנית לוקה אך זה רק אם נכנס לעבודה אך נ"מ דגבי בעל מום עובר אז י"ל דלא עבר רק אם עבד וכה"ג ס"ל לרבינו בהל' אסורי מזבח פ"א דגבי בעל מום קבוע לוקה גם על הקדש בלבד אבל על בעל מום עובר לא לקי רק על הקרבה וכן מבואר בירושלמי נזיר פ"ה. עכ"פ בעל מום קבוע תיכף כשנכנס למקדש חייב ויהי' נ"מ אם בעל מום מותר ליכנס להשתחוות ועי' בדברי רבינו בס' המצות ס"ט דמבואר שם להיפך דרק אם נכנס שלא לעבוד אז לוקה על זה אבל אם נכנס לעבוד אינו חייב רק עד שיעבוד וכעין הך דזבחים דפ"ב ע"ב שכתבתי לעיל אך י"ל דכונתו דאם נכנס להשתחוות אז פטור וכן נ"מ למה דמבואר בזבחים דס"ג ומנחות ד"ח שאם הקיפו נכרים העזרה מותרים ליכנס להיכל לאכול קדשים ור"ל דאף דכניסה ריקנית אסורה ולוקה אבל לאכול קדשים אם אין מקום אחר מותר וגדר עבודה עי' יומא דס"ח ע"ב ותוספות דכ"ה ע"א וכמה מקומו' כה"ג בעל מום מאי דהוא ג"כ אוכל קדשים ותוספתא סוף סוכה מבואר דבעל מום אסור ליכנס ליטול חלק לחם הפנים בין אולם למזבח אך שם י"ל דיכול להוציאו לחוץ לאולם מה שאין כן כאן, ועיי' בתוספתא סוטה פ"ז גבי נשיאות כפים וסוכה דמ"ד, עכ"פ י"ל דהשתחואה בגדר פישוט ידים הוי עבודה ולכך אסור זה בחוץ רק מ"מ כרת אין בו ורק כעין פנים רצפה של אבנים כמו בביהמ"ק ועי' ירושלמי ע"ז פ"ד ועיי' לקמן בהלכה ח' גבי משתחוה לעכו"ם משיכבוש פניו בקרקע אבל כריעה לא ועי' בתוספתא סנהדרי' פ"י דכריעה חייבי' עליה מיתה בידי שמים אך בדברי רבינו בלכות שגגות פי"ד הל' ב' לכאורה מבואר דחייב על כריעה בלבד ובירושלמי דהוריות שם מבואר דרק שחיה אך י"ל דרבינו ס"ל כך דשלא כדרכה חייב רק על שחיה אבל כדרכה אף שהי' דרכה בפישוט מ"מ חייב גם בכריעה או י"ל דס"ל דעכ"פ חייב כרת ועי' סנהדרי' דס"ד ע"ב גבי מולך ורש"י סנהדרי' דס"ב ע"א גבי תולדות דס"ל להיפך דרק סקילה ולא כרת ונ"מ לקרבן ועיי' רש"י מכות דכ"א גבי מגדד שלא כדרכו. ע"כ ממהדורא תניינא]

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה