צפנת פענח על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה ט
העושה עכו"ם לעצמו כו'. עיין בירושלמי ע"ז פ"ד הל' ד' דאף אם עשאה במחובר כל שלא נתלש לא מיקרי ע"ז מ"מ לכשיתלש חייב על כל אחת ואחת ועיין בתו"כ פ' קדושים מחלוקת ר"י ורבנן ונ"מ ג"כ אם גרם לע"ז אסור מחמת דכתיב עשיה ועי' שבת דף קי"א ע"ב גבי סירוס ודף ק"כ ע"ב גבי מחיקה ודף קל"ג ע"א גבי נגע, ובירושלמי פ"א דמגילה גבי קטרת וא"כ י"ל דה"ה גבי ע"ז של מחובר אף דכ"ז שלא תלשה אין עליה שם ע"ז מ"מ לא גרע מגרם דהיינו אחרים עשו לו, ועיין תוס' יומא דף נ"ד ע"ב ועיין במנחות דף נ"ז ע"א גבי אפאה לוקה שתים ע"ש משום דאפיה היא גמר העריכה ועיין רש"י בכורות דף ל"ג ע"ב דרק אם כל אחד בפני עצמו אז חייב על כל או"א ועיין תוס' ע"ז דף נ"ה ע"ב ד"ה אבל, ובירושלמי פרק ז' דשבת:
עיין בהשגות והנה מה שהביא מהתוספתא דמכות הוא טעות סופר וצ"ל מגפף והוא גדר בנין ועי' בתוספתא פ"י דסנהדרין מוכח כדברי רבינו דכאן גבי בנין קאמר שם בל"ת ובמגפף נקט רק לשון אזהרה ועי' תוס' כתובות דף מ"ה ע"ב וכ"מ:
[ממהדורא תניינא: העושה ע"ז לעצמו כו' לוק' כו'. והנה מה ר"ל עושה אם ר"ל שאמר שתהא לע"ז וזה גופא הוי גדר עשיה וישראל אינו חייב עד שיעבוד עי' סנהדרין דנ"ו ע"ב ולא הוי כמו קיבל דחייב מיד די"ל דכאן מיירי שאמר שיעבדה וכ"ז שלא עבדה פטור מסקילה וכמו דאמרינן בדס"א איני מקבל עלי כו', ובאמת בתו"כ פרש' קדושים יליף מקרא דאלוה מסכה ורבינו יליף לה מקרא אחרינא ושם פליגי תנאי דחד אמר דיש בזה ג' חיובים על העשיה ועל הגרם שנעשה ועל המציאות שיש לו ואידך סבירא ליה דרק משום העשיה ומשום הגרם שנעשה והגרם אינו חייב רק אם נעשה בעבורו וקיום הדבר ס"ל דלא הוי רק עשה דאבד תאבדון ועי' לקמן בזה, ועי' במכילתא פרשת יתרו פרש' ו' דמבואר שם דעל הקיום עובר בלאו דלא יהיה לך, אך נ"מ למה דאמר שם שלא יקיים ור"ל בשכבר נעבדו דחל עליה שם ע"ז ואז עובר בלאו אם מקיימה מה שאין כן כאן דעדיין אין עליה שם ע"ז כלל ובפרט לדידן דקיימא לן כר' עקיבא דע"ז של ישראל אינה אסורה עד שתעבד כמבואר בע"ז דנ"ב ולכך רבינו מביא פסוק אחר דלא תעשה לך דעדיין אין עליה שם אלוה ועיין רש"י ע"ז די"ט ע"ב דס"ל דאם ישראל עשה ע"ז למכור לעכו"ם הוי כמו ע"ז של ישראל ואינו אסורה רק לכשתעבד לדידן ואם עשו בשביל עכו"ם מיקרי ע"ז של עכו"ם ועיי' בתוספתא ע"ז דאם גוי עשה ע"ז בשביל ישראל אינו יכול לבטל ולקמן בפ"ז ולכך כאן גבי העושה עכו"ם כו' עשו לגוי לוקה משום לאו דואלהי דכיון דעשאו משום גוי אסורה מיד וחל עליה שם זה. עכ"פ בע"ז שכבר נעבדה אז יש לאו על ישראל לקיימה ממילא וכגון שירשה מאביו ממילא ובאם קנה אותה בקנין הוי בגדר לאו דלא תעשו אבל בע"ז שלא נעבדה אז רק הני ב' לאוין דחשיב רבינו כאן. ע"כ ממהדורא תניינא]