צפנת פענח על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי יוסף רוזין
פרק ד · הלכה ט
ואם כתבה כו'. והנה כהן בעל מום מן הסתם ודאי כשר לכתיבת פ' סוטה עיין בספרי פ' שופטים פסקא ר"ח דמצריך קרא לרבות בעגלה ערופה דכשרה בבעלי מומין, ועי' בהך דזבחים ד' י"ג ע"א דכהן כשר ע"ש ברש"י, ועי' בהך דיומא ד' כ"ג ע"ב גבי הך דר"א גבי הוצאת הדשן ובירושלמי שם דאמר היא בעל מום היא זר ועי' בהך דסוכה ד' מ"ד ע"א ובתוספתא סוטה פ"ז גבי ברכת כהנים שבמקדש ושם גבי הקהל ובירושלמי פ"א דיומא גבי חצוצרות בכהנים ועי' תוס' יבמות ד' ל"ב ע"ב גבי בעל מום ששימש בטומאה וסוף עירובין גבי הכל נכנסין לתקן ובתו"כ פ' שמיני ופ' אחרי מות דבעל מום פטור אם הוא שתוי יין או פרוע ראש ע"ש ובדברי רבינו בהל' ביאת מקדש ע"ש מש"כ בזה: