צפנת פענח על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה כג
באו עדי כו' אבל אם בא כו'. והנה רבינו ז"ל לא כתב דמיירי שהעדים העידו שנטמאה מזה הסתירה דלא כרש"י, ועי' בירושלמי פ"ג ה"ה כיון דאסורה לביתה אין המים בודקין אותה ר"ל דהעדים הוה כמו שכבר נתברר הדבר וגם י"ל דזה תליא בהך פלוגתא דרבה ור"י בשבועות ד' ל"ז ע"א גבי הכופר בממון שיש עליו עדים אם חייב בקרבן שבועה וגם י"ל דזה תליא אם השבועה הוא על האשה או על הדבר דהא בודאי אם שכחה האשה שזנתה כבר בודאי המים בודקין אותה אף דלשיטת רש"י ז"ל בשבועות ד' כ"ו ע"ב לא חל עליה שבועה כלל אך י"ל דנ"מ לר"מ דס"ל דמקנא לה על העתיד, ועי' בירושלמי שבועות פ"ח סה"ב דמבעי ליה שם אם שייך גבי סוטה קרבן של שבועת ביטוי, ועי' בהך דכריתות ד' כ"ו ע"א גבי סוטה דאמר שם אביי בועל מכיר בו ורבא פליג עליה ואזלי לשיטתם בהך דמכות ד' ו' ע"א אם הראיה של בעל הדבר עושה פעולה, ועי' במה דפליגי רבינו והראב"ד ז"ל בהל' נזירות פ"ו הי"ח גבי הרוג אם זה מקרי שאחד בסוף העולם מכיר בו וכמו בהך דכריתות ועי' בהך דשבת ד' ק"ל ע"א דגם העושה הדבר מצטרף גבי הך ובסכנה מכסהו ע"פ עדים, ובאמת כה"ג פליגי בירושלמי דשבועות פ"ג ר"י ור"א אם נשבע על דבר אחד ושינה בו בפני שנים והשליכו לים אם הוה שבועת שוא שהוא ג"כ מצטרף לשנים שיהא כמו ידוע לג' ע"ש בה"י א"כ לפי זה גבי סוטה שיש לה עדים שנטמאת הוה ג"כ כמו ידוע לג' ב"א שהיא והעדים או הבועל נעשים ג'. ובזה יש ליישב הך דשבועות ד' כ"ה ע"ב בהך דאביי ורבא ע"ש די"ל דאזלי לשיטתייהו במכות ד' ו' הנ"ל, ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' שבועות פ"ג ע"ש, ולכך ס"ל דרק ב' עדים אבל לא עד אחד, דשוב אין שייך זה הטעם: