צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין
פרק ו · הלכה ח
מי שנדר כו'. עיין בהשגות וע' לעיל פ"ד הי"ט והנה לכאורה משמע כאן דס"ל דגבי טומאת ביה"ק שאין הנזיר מגלח החיוב לא על הטומאה רק על מה שנזר או שנכנס לטומאה ולכך בעי שהיה אבל אם הוא לא עשה זה אף שהוא שוהה שם אינו לוקה ואף דלעיל בפ"ה הי"ט נקט נמי ביה"ק י"ל דשם שאני דנכנס הוא בזמן נזירותו אף שהיה שוגג ומשום שזאת הטומאה אינה טומאה גמורה רק דין טומאה וכמש"כ ועיין לק' בהל' י' ובאמת בירוש' כאן פ"ג ה"ה ס"ל לרב דלענין טומאת ביה"ק תיכף כשפורש מן הקבר יש עליו שם טהרה לענין שהימים עולים לו לימי נזירותו וע' מש"כ רבינו כאן בפהמ"ש דמשמע שם דאם טבל אחר הזיה ג' וז' אף ימים שקודם ג"כ עולין לו מן המנין והך דדף נ"ד ע"ב דמתחיל ומונה קאי אמצורע וכמש"כ רבינו בפהמ"ש וע' מש"כ רבינו לק' בפ"ז ה"ז וע' ברש"י נדה דף ס"ח ע"ב דמוכח שם דהך דלא עלו הוא רק מדרבנן ע"ש ברש"י ד"ה ורבנן אך שם כתב רש"י דלא סתר אלא יום ור"ל הזמן שהוא תחת הסככות והפרעות וכרב בירוש' שם או ר"ל דכל ימי טומאה לא הוה אלא כיום אחד לענין זה דלא עלו וכעין דאמרינן בהך דחגיגה דף כ"ג ע"א עשאוהו כטמא מת בז' ע"ש ועי' בכלים פי"ד מ"ז לר"א וע' מש"כ רבינו בהל' אבות הטומאה פי"ג ה"ו ג"כ כעין זה ובירוש' כאן פ"ז ה"ד דבטומאה שאינה מן המת עצמו תיכף בטבילה פקע ממנו החיוב לענין ביאת מקדש ע"ש וה"נ כן אך רבינו כאן לא ס"ל כך וס"ל דמה"ת לא עלו לו וכגמ' דילן ע"ש: