צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין
פרק ה · הלכה י
ונזיר שהיה כו'. הנה כאן ובהל' ט"ז נקט לשון אעפ"י שהוא חיב לשמים ובהי"ג גבי תגלחת לא נקט זה ועיין לקמן בהל' כלאים פ"י ה"ל שם ג"כ לא נקט כך ע"ש. והנה כך דהנה הטעם דאינו לוקה רק אחת או י"ל משום דבעי לחלק בין כאו"א או משום דצריך לקבל התראה עיין מכות דף כ' ע"ב בתוספות ד"ה ל"צ ושם רק אם עשה במקומות מפוזרין דאל"כ הוה דבר אחד. וע' בדברי רבינו סוף ה' ע"ז בהל' י"ב שם ובהל' ט"ו דאף בהתראה אחת לוקה. אך שם יש קרא וע' בהך דקדושין דף ע"ז ע"ב גבי גופין מחולקים ואף דשם ג"כ צריך התראה משום דצריך שיקבל עליו כמבואר בסנהדרין דף פ"א ע"ב ותוס' תמורה דף ז' ע"א וע' מש"כ התוס' זבחים דף ע"ח ע"א ובהך דסנהדרין דף כ"א ע"ב גבי לא ירבה לו סוסים דצריך קרא לחלק וע' מש"כ התוס' שבועות דף ג' ע"א גבי פיאות וכן בהך דקדושין הנ"ל הא שם נ"מ לגבי הנשים והם צריכים לקבל התראה ג"כ ובזה לא שייך מש"כ התוס' מכות הנ"ל וע' כריתות דף ט"ו ע"א ובירושלמי דסנהדרין פ"ז דהוה מחלוקת דר"י ור"ל אם מהניא חיובא דידהו לגבי דידיה לחלק אך שם לענין קרבן אבל כאן לענין מלקות דבעי התראה. וע' בחולין דף פ"ב ע"ב ודף פ"ג ע"א גבי גה"נ. אך צ"ל כך דהיכא דהם גופים מחולקים אז מהני להתרות בו קודם שאם יעשה כך וכך פעמים יתחייב כך וכך מלקות ועי' בירושלמי כאן פ"ו ה"ה ו' דמבואר שם כך. אך כ"ז אם נימא דהוה פעולות בפ"ע אבל אם נימא דהוא פעולה אחת אז לא מהני זה רק צריך התראה בין כאו"א ואף התראות בין כל אחת ואחת לא מהני רק אם הוה עשיות מפורדות אבל אם הוא עשיה אחת כמו גבי ביאה אחת בחייבי לאוין אם התרו בו לא מהני וזה מה דר"ל הגמ' בכריתות דף ט"ו דא"א לערב לביאות בהדדי ר"ל דאין שם ב' ביאות רק אם הם מפורדים וכן יהי' נ"מ גבי כחות לר"א ע' יבמות דף ל"ד ותוס' שבת דף צ' ע"א גבי המוציא וע' מש"כ בזה לקמן בהל' שגגות פ"ו ה"ב והי"א ע"ש. ובאמת הוא כך דהיכא דהאיסור על הדבר הנעשה אז כ"ז דלא הפסיק בהעשיה הוא פעולה אחת אבל היכא דהאיסור בהאדם העושה אז אף דהדבר נמשך מ"מ נקרא דברים מפורדים. והנה ע' בירושלמי כאן פ"ג ה"ה בהך מחלוקת דר"י ור"א גבי עודנו שם דר"י אמר מתרין על הכל כדי פרישה ור"א אמר אינו מקבל עד שיפרוש כו' ועי' תוס' שבועות דף י"ז ע"א אם שהיה הוה מעשה ובמש"כ רבינו לקמן בסוף הל' כלאים והנה הטעם דר"י ר"ל כך דמתחלה מתרין שאם ישהה שם כך וכך שיהי' בכדי זמן כך וכך פרישות אז לוקה על הכל ור"א ס"ל חדא דצריך שתעשה פעולה והב' דצריך להתרות עכאו"א והנה מתחלה שם מקשה מהך משנה דהיה שותה יין על ר"י ור"ל דמשמע לו אף אם התרה בו בתחלה על כל רביעית ורביעית וע' מש"כ רבינו בפיהמ"ש מכות דף כ"א ע"ש על הך משנה ותירץ דשתה בב"א שאין בית הבליעה פנוי ולא דמי לטומאה דשם הזמן הוא נמשך לכל זמן וזמן הוא בפ"ע משא"כ גבי יין דכיון דשתאן בבליעה אחת הוה פעולה אחת וע' בתוספתא כאן פ"ד הניח פיו על חביות כו' ר"ל כה"ג דוקא וכן מבואר בתוספתא פ"ד דמכות ע"ש ואח"כ הקשה ושם ט"ס וצ"ל על ר"א מהיה מטמא כו' דאמר שם אל תטמא חייב ולא נקט פירש וצ"ל שם בשוחה על כל ר"ל דעושה מעשה גם י"ל דגם מה דמקשה מיין ג"כ ט"ס וצ"ל על ר"א והקושיא מסיפא ומתרץ אין בית הבליעה פנוי ר"ל דאף דהוא שותה בב"א מ"מ בית הבליעה עושה מעשה ולא דמי לשהיה בביה"ק אך רבינו ז"ל ס"ל כר"י דלא בעי פרישה רק לגבי טומאה משום דהוה מחולל ועומד ולק' אבאר זה וא"כ ע"כ מיירי כאן דלא התרו בו ובאמת זה הוה כמו פעולות חדשות רק דהפטור משום דלא קיבל עליו התראה ולכך נקט דבדיני שמים חיב עכאו"א ועי' כאן בפיהמ"ש. אך כ"ז אם החיוב הוא העושה וכמו שתית יין גבי נזיר וטומאה למתים כיון דהזיר עצמו אסור לעשות זה אבל גבי תגלחת דנזיר כיון דקי"ל דאחר דגילח את הנזיר ג"כ לוקה ולא משום כמו הך לאו דהקפה והשחתה דשם הוי לאוי בפ"ע משא"כ כאן דהוא חד לאו ונ"מ דאף אם גילח לעצמו אינו חייב רק אחת וע' בהך דכריתות דף ז' גבי הסך על חבירו ולק' אבאר זה. א"כ נמצא לפ"ז האיסור גבי נזיר שלא לגלח נזיר וא"כ שם כ"ז שלא הפסיק הוה פעולה אחת וא"כ אף דמבואר בנזיר דף ז' ע"א דשערות מובדלין יותר מזמן ע"ש מ"מ גבי תגלחת נזיר לא וא"כ אף לשמים אינו חייב רק אחת וא"ש לשון רבינו. וכן גבי כלאים כיון דס"ל לרבינו בסה"ל כלאים דגם המלביש חייב רק דנ"מ דגבי נזיר אף אם הנזיר מזיד מ"מ חייב משום קרא דלא יעבור וגבי כלאים רק אם הוא שוגג ולכך גם שם ליכא חיוב בידי שמים אך שם יש נ"מ דאם התרו בו כל שיעור פשיטה ולבישה חייב עכאו"א אבל אם עשה פעולה אז אף אם לא פשט כל הבגד מ"מ חייב גם י"ל דאז אף אם התרו בו מתחלה ועשה פעולה חייב עכאו"א וא"כ לפ"ז י"ל דגבי כהן היכא דאינו מחולל ועומד כאשר אבאר לקמן דאז לא חייב עכאו"א אף שאינו פורש אם לא שהתרו בו על כל פעם ופעם משום דגבי כהן גם המטמא חייב כמש"כ רבינו בפ"ג מהל' אבל ה"ה ע"ש: