צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין
פרק ד · הלכה י
מי שאמר כו'. הנה רבינו ז"ל כאן חשב כל הני דברים שנזיר אסור בהם ולמה אך באמת כך דהא כיון דאמר דהנזירות לא תתחיל עליו רק יום אחד לפני מיתה שוב לא חלה עליו נזירות כלל דאין נזירות פחות מל' רק דמ"מ לא גרע מנדר וכמש"כ לעיל וא"כ אסור בהני דברים רק מחמת נדר לא מחמת נזירות וכמו הך דמנחות דף ק"ט ע"א גבי הריני נזיר ע"מ כו' ע"ש בפיהמ"ש ולא דמי להך דלא אפטר מן העולם דשם ר"ל דתחול עליו נזירות שלמה כדת ושפיר חל וכאן הוה כעין הך דנדרים ס"ט גבי הקמה והפרה לא תחול כו' וע' בהך דכתובות דף ל"ט ע"א בהך מחלוקת אי יש זמן לאחר מיתה ע"ש וה"נ כן. ועי' בירושלמי פ"ה דמעש"ש גבי ראה ככר ונתגלגל בתוך הנהר כו' דלא חל עליו ההקדש ע"ש בסוף ה"א וב"ק דף קט"ו ע"ב ובהך דנדה דף ל"ו ע"א דכיון דמעל"ע ליכא מפקידה לפקידה נמי ליכא ושם דף ע"ב ע"ב בהך מחלוקת דעשירי וכ"מ בזה דאין דבר חל לחצאין וס"ל לרבינו דזהו כונת הגמ' כאן דף י"ד גבי הריני כמשה בז' באדר ר"ל כך דהא שום אדם אינו יודע יום המיתה שלו חוץ ממשה וזהו דאמר הריני דהוא יד לנזירות אך רק בז' באדר ביום שימות בו דאז א"א שיהא כלל דין נזיר ומ"מ ס"ל דאסור בהני דברים משום נדר וכמש"כ ועי' רש"י כאן דף ח' ע"ב וע' בהך דביצה דף כ' ע"א גבי הריני נזיר ע"מ כו' ובמש"כ הרמב"ן ז"ל במלחמות שם דלא חל עליה נזירות כלל אך רבינו ז"ל לא ס"ל כן. וע' בהך דעירובין דף מ"ג ע"ב ובדברי רבינו לק' בהי"א ע"ש ובאמת הכי פי' דברי הגמ' דשם דאם אמר הריני נזיר ביום שבן דויד כו' הוה נזיר עולם כיון דבן דויד יכול לבוא בכל יום אך נ"מ דאם נגמר הל' יום בשבת או ביו"ט דאז נגמר הסתם נזירות שוב פקעה ממנו הנזירות אבל אם נגמר באמצע השבוע דחל עליה הנזירות שוב לא פקע ממנו והוה כעין הך דלא אפטר כו' הובא לעיל פ"א ה"ד ע"ש. ועי' נזיר דף ל' ע"א מוכח שם דאם יביא ב' שערות באמצע הנזירות שהזירו אביו אז לא חלה עליו הנזירות כלל מתחילה דלפחות מל' יום לא שייך נזירות ובגדר נדר לא שייך גבי אב וכ"כ בזה: