צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה יח
האומר כו' ובכל תגלחת ותגלחת כו'. ע' בתוספתא כאן ספ"ד דהוה מחלוקת דר"א ור"י אם צריך להביא קרבן טומאה אם נטמא בו ביום ור"א ס"ל שם דצריך להביא קרבן טומאה והטעם משום דר"א לשיטתיה דס"ל תגלחת מעכבת. אך טעם דר"י שם צ"ע דע' מש"כ רבינו לקמן פ"ו ה"ד דקרבן טומאה צריך להביא וע' בדף מ"ז ע"א גבי הך דמי שנזרק עליו ודף ל"ט ע"ב ודף ו' ע"ב ברש"י דיש שם ב' לשונות אם צריך לגלח תגלחת טומאה או לא גבי נטמא אחר מלאת. ע' מש"כ רבינו שם בה"ה וע' בירוש' כאן פ"ג ה"ג במה דפליגי שם ר"י ור"א וצ"ל דר"י דתוספתא מיירי כשהקריב עליו כבר קרבן אחד ומ"מ ס"ל דלא חלה עליו נזירות הב' וע' תוס' כאן דף ח' ע"א ד"ה ולחזא. וגם יהי' נ"מ אי שייך בו דין סתירה ע' לק' פ"ו ה"ו דרבינו ס"ל דיום אחד אינו סותר דס"ל דלא פליגי רבנן רק לענין קרבן אבל לא לענין סתירה וע' כאן בירוש' פ"ב ה"ט ופ"ג ה"ה דמבואר שם דלר"א אף שהוא סותר שבעה או שלשים מ"מ אינו מביא קרבן טומאה ע"ש בזה. וע' כאן דף י"ד ע"ב ד"ה כיון דאמר ע"ש וגם נ"מ לענין התראה אם יכול להתרות בו משום נזירות ראשונה או ב' וע' בירוש' כאן פ"ב ה"ט גבי נטמא בנזירות בנו והתרו בו משום נזירותו אם לוקה אך שם קאי אאם אמר הריני נזיר ונזיר לכשיהא לי בן דקי"ל משלים את שלו תחילה ומבואר שם בירוש' דאינו חלה עליו נזירות בנו עד שיביא קרבן ויגלח דלא כשיטת רש"י דס"ל כאן דאינו מגלח ונ"מ רק לענין סתירה אם נטמא אח"כ אם סתר את שלו. אך הירוש' לא ס"ל כן וא"כ מה שייך הך בעיא גבי התראה וצ"ל דזה קאי אסיפא דתחילה אמר נזירות בנו והתחיל למנות את שלו וע"ז בעי אם הוי כמו שם אחד וע' בהך דשבועות דף כ"ח ע"א גבי הך דמי גרם ובהך דיבמות דף ל"ב ע"א גבי הך דאמר ר"א איסור אחות אשה מיתלא תלי כו' ויהי' שם ג"כ נ"מ לגבי התראה וכ"מ בזה: