אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין

פרק ג · הלכה יד

הלכה יב

לפיכך מי שאמר כו' ומי שנדר כו'. והנה אפשר לומר הטעם דלא מהני שאלה דבאמת זה מבואר דכל דבר דאין לו קץ הוה כמו שלא התחיל כיון דאין שום נ"מ בזמן שנהג כיון דלעולם הדבר חל עליו וא"כ למאי דקי"ל בנדרים דף צ' דאין חכם מתיר עד שיחול הנדר ע"ש וא"כ כאן הוה כמי שעדיין לא חל וזהו כונת רבינו במה שכ' שנזירות שמשון לעולם היתה וא"כ יהי' נ"מ לענין הפרה דשפיר יכול להפר וע' מש"כ רבינו בפיהמ"ש נדרים על הך דדף פ"ט ע"ב משמע שם מלשונו דאם התנה תנאי שלא יהא מועיל הפרה דמהני והוי כמו הך דשם דף כ"ט פדאן חוזרות וקודשות וה"נ כן. אך לפמש"כ לעיל דנזיר שמשון הוה רק דין לא נדר א"ש דלא שייך שאלה. אך זה הוה רק הלכה לא מה"ת כמבואר בירוש' כאן אך מ"מ לא גרע מדין יד לנזירות ולנדר אך לזה מהני שאלה וא"כ לפי"ז אם נזר בנזירות שמשון ונשאל ע"ז לא לקי דעל היד מהני שאלה ועל הדין בעצמו לא הוה רק הלכה ובזה א"ש שיטת הריב"ן במכות דף כ"ב ע"א שהם לכאורה נגד דברי הגמ' דנזיר דף י"ד ונדרים דף י"ט אלא דר"ל דלא שייך בו מלקות אז. ובזה מבואר דברי הירוש' כאן. והנה מדברי רבינו משמע להיפך דרק אם אמר הריני נזיר שמשון אז לא מהני שאלה אבל אם אמר הריני כשמשון דאז הנזירות שלו לא חלה רק מחמת ריבוי דידות וזה לא עדיף משאר נדרים ונזירות ושפיר מהני שאלה ולכך אח"כ לא כתב רבינו בהט"ו דין זה דלא מהני שאלה וע' לק' פ"ד ה"ט ובגמ' דף י"ד נקט ג"כ רק נזיר שמשון וא"ש וכן גבי כינוין לשיטת התוספתא והירוש'. אך לפי מש"כ לעיל אין הדין כן:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה