צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה יא
מי שאמר כו'. ע' בהשגות והנה כ"כ דרבינו ס"ל דנזיר לעולם לא הוה נזיר כלל דעיקר הנזירות הוא שיגלח ויביא קרבן ונזיר עולם הוה מין נזירות בפ"ע כמבואר בהך דנזיר דף ס"א ע"ב וכן מוכח בספרי פ' נשא פסקא ל"ב וע"ש בפסקא כ"ז דעיקר הנזירות הוא הזמן וכיון דאין לו זמן שוב לא הוה בגדר נזירות לבד מנזיר עולם דזה הוה הלכה לכך ס"ל לרבינו דלעולם הוה ג"כ בנדר נזיר עולם דאל"כ לא הוה נזיר כלל משא"כ זמן אף דהוא זמן גדול מאד לא איכפת לן וכעין שכ' רבינו בהל' גירושין פ"ח ע"ש והראב"ד ז"ל לא ס"ל כן רק דהזמן הוא דין וכמו שנזר כך צריך לנהוג נזירותו וע' בספרי פסקא כ"ה דאמר שם נדרו תלוי בנזירותו ולא נזירותו בנדרו ר"ל דאף לאחר שכלו לו ימיו ולא הביא קרבן אם עבר ושתה יין כו' חייב ג"כ משום בל יחל ולא נימא דכבר אזיל ליה נדרו וקמ"ל דנדרו תלוי בנזירותו דכ"ז שיש עליו תורת נזיר לא פקע ממנו גם הנדר וכ"כ בזה: