צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה יט
עבד שנדר ע' בהשגות ובירושל' כאן והנה הטעם כך דלפי המבואר בדברי רבינו ובגמ' דגבי נדרים לא חל כלל בעינוי נפש וגבי נזירות לא חלה רק המצוה של נזירות אבל לא האיסורין דזה בכלל עינוי נפש ועי' בירושלמי כאן אם זה הוה מה"ת או דרבנן אך מ"מ כיון דאיתיה במקצת שפיר חל עליה דכשישתחרר יתחייב בנזירות גמורה וע' בהך דגטין דף מ"ג בהך מחלוקת דשם אי גמרי קדושי ראשון או פקעי לאחר שחרור ע"ש ובמש"כ רבינו בזה בהלכות אישות פ"ד ע"ש ועי' בהך דב"ק דף מ"ט ע"ב גבי שבח ולדות דכיון דשייכא במקצת שייכא אח"כ בכולן וברש"י סנהדרין דף מ"ז ע"ב גבי אבילות ע"ש וע' מש"כ התוס' ע"ז דף ל"ד ע"א גבי אם יתענה בלא קבלה אם יצא ידי נדרו שכ' שיצא ומש"כ רבינו ז"ל לק' בהלכות ק"פ פ"ה ה"ז דקטן אם שחטו עליו בראשון והגדיל בשני פטור דכבר נגמרה מצותו אע"ג דאז לא הוי חיוב כיון דמ"מ יש בו מצוה וע' בהך מחלוקת דפסחים דף צ"ב ע"ב גבי דרך רחוקה אי זרק אם הורצה ע"ש ולק' בהלכות פסח אאריך בזה לפי שיטת רבינו דס"ל בפ"ה ה"ב דמי שהזיד בפסח ראשון ועשה פסח שני נפטר דהוה תיקון לא' גבי נשים דפסקינן דבב' רשות אם לא עשו את הפסח הא' במזיד אי הוה תיקון במה שעשו את הב' כיון דאין עליהם חיוב בפסח ב' דהא נשים בב' רשות אי מיתקנו בזה וכעין הך דב"מ דף כ"ו ע"ב מתנה בעלמא הוא דיהיב ע"ש וכן יהיה נ"מ למ"ד גבי דרך רחוקה דאם שחט הורצה לענין אם חל בשבת וע' פסחים דף צ"א ע"ב גבי פסחן של נשים ובירוש' שם ובקדושין ספ"א דפליגי על זה. וכן נ"מ לגבי מה דמבואר בחגיגה דף כ"ו דטומאת ע"ה ברגל כטהרה שויוה רבנן היך הוה הדין לגבי נשים דאינן מחויבות לעלות לרגל מטעם ראיה ובזה יש לבאר כונת הירושל' חגיגה פ"ג ה"ח אני אומר אחד מן הכהנים יצא לדבר עם האשה ר"ל ובאשה לא שייכא הך תקנה ועי' נדה דף ל"ג ע"ב. ועיין בנזיר דף ס"ג ע"א גבי טומאת התהום ובדברי רבינו כאן פ"ו הט"ז ע"ש וכאן אם השלים נזירותו כ"ז שהוא עבד א"צ להביא קרבנות כלל רק אם השלים לאחר שחרור אז מביא קרבנות והא דבעי בירוש' אם נטמא בזמן שהוא עבד ויצא לחירות אי צריך להביא קרבן טומאה זה משום דהוה כמו טמא שנזר דכיון דהנזירות חלה עליו כשיצא ואז הוא טמא וזהו כוונת רבינו והתוספתא דמונה משעה שנטמא ר"ל דשביעי עולה לו במנין וכמו גבי טמא שנזר ולכך כאן אם לא גילח לא השלים עדיין נזירות וחלה עליו נזירות גמורה והימים שמנה אינם עולים לו כיון דאז הוה רק רשות וכמש"כ וע' בהך דכריתות דף כ"ז ע"ב גבי עשירית האיפה דסד"א דהמעות שהפריש לצורך הקן יפלו לנדבה ואף דעני שהביא קרבן עשיר יצא צ"ל דכיון דנשתנה הדבר דמתחילה היתה חובה ועכשיו רשות לא מהני וה"נ כאן ועי' בירושל' קדושין פ"ג ה"א גבי הך דר' אבוה דאם הקדישה לאחר ל' ובתוך ל' הקדישה הקדש אחר אף שנעשה בעל מום ונפדית תוך ל' מ"מ לא חלה עליה קדושת עולה כיון שיש עדיין עליה שם הקדש הראשון אבל אם הקדיש בע"מ קבוע דאז הפדיון מפקיע לגמרי שפיר חל עליה הקדש הראשון ע"ש וע' בירושלמי כאן פ"ב ה"ט גבי הריני נזיר ונזיר לכשיהא לי בן ונטמא בתוך ימי נזירותו אם הוה נזירות בנו אם כטמא שנזר או כטמא בתוך ע"ש ועי' בירושלמי תרומות פ"א ה"ח גבי שמן על הזיתים וע' במש"כ רבינו בפיהמ"ש תרומות פ"א ה"ה גבי הפקר ולא פי' מחמת דהוה מן הפטור על החיוב ונ"מ למה דמבואר בירושלמי פ"א דמעשרות והובא בדברי רבינו בפ"ב מהלכות תרומות הי"ב דאם הפקיר קמה ועבר והפריש ממנה תרומה דהוה תרומה אם זה יכול לפטור חובה כיון דמכל מקום חל שם תרומה עליה וה"נ כן: