צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין
פרק יג · הלכה כג
מי שנדר כו'. הנה רבינו ז"ל על יין נקט בלשון נדר ועל תגלחת נקט לשון נזיר כמבואר בגמ' רק י"ל דר"ל משום דרוצה אח"כ להתגלח לכך נקט נזיר אך מלשון רבינו לא משמע כן וי"ל משום דס"ל דתגלחת הוה לא מחמת הנדר רק זה ממילא ולכך בהך דנזיר דף י"א ע"א במשנה במד"א שם הריני נזיר ע"מ כו' לא נקט תגלחת ע"ש בירושלמי משום דזה ממילא ולכך גם אחר שגילח נזיר חייב אף דהוא לא נזר כלל. אך י"ל דנ"מ לגבי עשה דגדל פרע דלא שייך רק לגבי נזיר עצמו ונ"מ לשאר המעבירים ולק' בהלכות נזירות אבאר זה. אבל גבי יין בנזיר הוא מחמת הנדר ולכך אסור לנדור בנזיר משום זה ועי' בירושלמי כאן פ"ט ה"א גבי עבד ע"ש: