צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין
פרק יג · הלכה יא
מי שנדרה כו' שהרי קיים לה כו'. כן מבואר בנדרים דף ע' וע' בנזיר דף כ"ב ע"ב דאמר שם ואם מתשיל על הקמתו אך כאן נקט כמ"ד קיים ליכי לעולם ר"ל דלא מהני שישאל על ההקמה רק אם ישאל גם על נזירותו וכ"ז שנזירותו קיימת הוה כמו קיום נמשך וכעין הך דשם דף ס"ט ע"א גבי קיים ליכי קיים ליכי וכעין הך דבר פדא שם דף כ"ט חוזרות וקדושות ולכך ס"ל לרבינו בהל' י"ג דאינו יכול להפר דהוה כמו קיום ואף דהוה קיום קודם הנדר דלא מהני ובאמת כן מבואר בתוספתא דנזיר פ"ג דיכול להפר לה נדרה משום זה י"ל דרבינו ס"ל דכ"ז שהנדר שלו קיים הוה קיום חדש ובזה א"ש מ"ש התוס' ב"ב דף ל"ט ע"ב בד"ה וצריך מהך דשם דף ל"א ע"א אבל שית כו' ע"ש דכיון שהשטר מונח הוה כל שעה ושעה כמחאה חדשה וע' מש"כ התוס' ערכין דף כ"ט ע"ב גבי נערות כה"ג דזה דבר הנמשך ע"ש ובאמת זה הטעם מה דמבואר בנדרים דף ע"ו גבי טבילה קודם שנטמא וגבי זרעים שאינם מקבלין טומאה שכשמחוברים וזה נ"מ אם הטבילה הוא דבר נמשך ר"ל שהוא מוטבל או דבר נפסק שכבר טבל וע' במכות דף י"א ע"ב גבי מיתת כה"ג ואף אם נימא דזה הוה דבר נמשך ע' בהך דכתובות דף ל"ט ע"א גבי יש בגר בקדש ע"ש מ"מ הכהונה כבר מתה וע' בהך דחגיגה דף י"ט ע"א אם מהני הוחזק היכא דכבר טבל ע"ש בתוס' דרק בעודו לח ובאמת הך דאמר שם בנדרים אין מציל על טהורים כו' ר"ל כגון הך דכריתות דף י"ג ע"א דאם אכל חצי פרס אוכלים וטבל ואח"כ השלים חצי האחר טמא ולא מהני הטבילה מאחר דעדין אין עליו שם טומאה והוי כעין מת כה"ג עד שלא נגמר דינו ואף דהטומאה חלה עליו למפרע וכמו גבי איסורים וע' סנהדרין דף ל' ע"א גבי עדים ובירוש' שבת פ"א ה"א מה דמחלק שם בין חלב להוצאת שבת ע"ש וכן גבי זרעים טמאים תליא אם הטהרה הוא מה שזרען או מה שהן מחוברין וע' בב"ק דף ס"ז ע"א דמשמע שם דגבי כלי הביטול הוא מה שחיברו לקרקע לא מה שמחובר לקרקע ולכך אם שינוי קונה ר"ל דהוה כמו פנים חדשות שוב לא מהני מה שחיברו אבל אם נימא דמה שהוא מחובר מהני להפקיע תורת כלי אז אין נ"מ וע' בירוש' שבת פ' הבונה גבי סתותן של אבנים הוא גמר מלאכתן ובהך דמעילה דף כ' ע"א ע"ש. ובהך דזבחים דף צ"ט ע"א גבי אונן שטבל אנינותו חוזרת עליו ור"ל כיון דהוי אונן כל היום הוי כל שעה כמו דבר חדש והטבילה מועלת רק דנתהוה טומאה חדשה וכבר הארכתי בזה בהל' תשובה ובהך דנדה דף מ"א ע"ב גבי פולטת אם מהני לה טבילה ע"ש ולק' בהל' תרומות אבאר זה וכן יהי' נ"מ גבי נבלת עוף טהור אם בשעה שהוא בבית הבליעה מהני טבילה וע' בדברי רבינו פ"ג מהל' אבות הטומאה ה"ו אם הטומאה של נבלת עוף טהור הוא הבליעה או מה שמונח בצואר וע' בתו"כ פ' אחרי. ויש לאמר דזה תליא אם נזירות הוא איסור גברא או חפצא ואם איסור גברא ר"ל כך דהוא נעשה נזיר והתורה אמרה דנזיר אסור בכל אלה לא הוי דבר הנמשך ע"י פיו רק דבר הנפסק ולכך ס"ל להתוספתא דהוה כמו הקים קודם לנדר משא"כ אי אמרינן דהאיסור הוא מחמת נדרו אז הוי דבר נמשך ושפיר הוי כמו קיום חדש וכמש"כ רבינו: