צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין
פרק יא · הלכה יד
ומת הארוס קודם שישמע כו'. עי' בגמ' כאן דף ע"א דאף לאחר שישמע ג"כ מהני ארוס אחרון אך באמת נ"ל דטעם רבינו כאן כמו דאמרי' בירושלמי דגבי ארוס הוה מיתה כהפרה וא"כ שוב אף אם נתארסה לארוס אחרון א"צ כלל הפרתו. וכן כוונת רבינו לקמן בהל' י"ט ע"ש שכ' ומת הבעל קודם שישמע ואף דשמואל בגמ' לא ס"ל זה י"ל דשמואל קאי אאם נתגרשה ולא ס"ל דגירושין כהקמה דמיא ע"ש בר"ן דף ע"ב ע"א. גם י"ל דזה תליא אם הפרה הוי פעולה או רק דין. ועי' בהך דקידושין דף ס"ג ע"ב בתוס' ד"ה אלא ע"ש. אך גבי ארוס כ"כ דעיקר הטעם משום דזכתה לו התורה וכיון דנתבטלה זכותו הוי כהפרה ועין בר"ן דף ע"ז ע"ב ובדברי רבינו לק' בפי"ג ה"ב דצריך דוקא שיאמר דבר דמבטל הנדר מעיקרו ע"ש אף דבאמת קי"ל דמיגז גייז רק הוא צריך לאמר שהוא מבטל מעיקרו וא"כ גבי מיתה לא שייך זה אך י"ל דזה תליא במה דפליגי לקמן דף פ"ב ע"ב שמואל ור"י אי אמרינן מתוך שמיפר למתענה מיפר נמי לאינו מתענה ע"ש בר"ן וזהו משום דשמואל ס"ל דהפרה צריך שתהא בעיקר הנדר ולא במה שנעשה אח"כ ולכך יכול להפר כל הנדר אף במה שאינו מתענה ור"י ס"ל דהפרה הוא רק במה שבא ע"י הנדר ולכך למה שאינו מתענה אינו מיפר וא"כ שוב י"ל דמיתה הוה כהפרה וא"ש: