צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין
פרק יא · הלכה ג
כיצד כו'. הנה מדברי רבינו מוכח דס"ל דהא דקי"ל דמופלא סמוך לאיש דאורייתא זה רק בבן י"ג או בבת י"ב ולא הביאו ב' שערות דלגבי עונשין אזלינן ג"כ בתר סימנים אבל לגבי נדרים רק בתר שנים וזהו מה דאמר בגמ' נדה דף מ"ה ע"ב סד"א בודקין לעולם ר"ל דבן י"ג שלא הביא ב' שערות יהא נמי צריך בדיקה קמ"ל אבל בהביא ב' שערות לכ"ע לא הוה ס"ד דהא צריך בדיקה ובזה א"ש מ"ש התוס' כאן דף מ"ה ד"ה אילימא דאמרינן דמסתמא יביא בזמנו דבאמת א"צ כלל גבי נדרים שיביא ב' שערות ומה דמקשה בגמ' שם אי דלא אייתי שתי שערות קטן הוא זה ר"ל אם ס"ל דמופלא סמוך לאיש מדרבנן וע"ש ברש"י שכתב דמופלא סמוך לאיש לא הוה משום שאינו יודע ולכאו' הא מצי למימר דכאן שוב לא שייך מש"כ התוס' שם ד"ה אילימא ודף מ"ו ע"ב ד"ה ר"י דמסתמא יביא ב' שערות בזמנו דהא חזינן שלא הביא וכעין מש"כ התוס' ב"ב דף קנ"ד ע"ב ע"ש ובאמת י"ל כך דכבר כתבתי בהל' אישות דהב' שערות מתחילין תיכף ליגדל רק שנעשו כשיעור בזמן שהגיע לשנים ואם נעשו כשיעור קודם הוה שומא וזה באמת הך מחלוקת דר"י ור"י כאן דף מ"ו גבי בן ט' שנים דלא ר"ל שנעשה גדול בהשנים רק דר"ל דאם השערות עומדות עד לאחר זמן גדלות לא הוי שומא וזה מדקא' שם ועודם בו ורק מכאן ולהבא הוה גדול וכן מבואר בירושלמי פ"א דקדושין ע"ש דהוה בעיא וכן י"ל דהך מחלוקת דשם דתוך זמן כלאחר זמן הוא ר"ל ג"כ רק לענין השערות ולא לענין השנים וכן מוכח בתוספתא דנדה פ"ו ע"ש וזהו ג"כ כונת רש"י גיטין דף ס"ה ע"א חולצת ור"ל רק אשערות דלא הוה שומא ולא כתוס' כאן ד"ה ר"י. ועי' בהך דנזיר דף ל' ע"א בתוס' ד"ה ה"ג שכ' שהם שומא אף אם הביא ואף דזה קאי לריבר"י וריבר"י ס"ל דהוה סימן וצ"ל דרק מכאן ולהבא כמבואר בירושלמי דקדושין הנ"ל וע' ברש"י קדושין דף פ"א ע"ב ד"ה תנוקת וע' ברכות דף מ"ז ע"ב גבי קטן פורח ע"ש ברש"י ותוס' ור"ל ג"כ כן כגון שיש לו סימנים אך לא נגמרו וזה עדיף מנגמרו דאז הוה שומא. אך לשיטת רבינו קשה וצ"ל דס"ל דכן הך מחלוקת דגבי תרומה ע' בפ"א דתרומות מ"ג ובגמ' כאן ר"ל ג"כ כה"ג דלר"י רק אם לא הביא ב' שערות דהיינו בן י"ג ולא הביא ב' שערות דנדריו קיימין אז דוקא תרומתו תרומה ולר"א אף במקום שנדריו נבדקין ג"כ תרומתו תרומה וא"ש גירסת הגמרא דידן דלא כשיטת הירושלמי ואנן קי"ל בזה כר"י דרק אם נדריו קיימין אבל לר"מ בירוש' דפליג ע"ז שם וס"ל דאף אם הגיע לשנים כ"ז שלא הביא ב' שערות לא כלום והגמ' מקשה אליביה וא"ש. ועי' מש"כ רבינו בפיה"מ בנזיר דף כ"ח ע"ב מוכח ג"כ כן ובשקלים פ"א וכן מה דס"ד לר"ה דלוקה על נדרו ר"ל ג"כ כגון בן י"ג ולא הביא ב' שערות וע' בתו"כ פ' אמור פ"ו דאמר שם בן ט' גבי אכילת תרומה ע"ש ושם בסוף פ' בחקתי ע"ש בפי' הראב"ד וכן הך דתמורה דף ב' ע"ב גבי קטן מהו שימיר ר"ל ג"כ כה"ג ולכך מבואר בנזיר דף ס"ב ע"א דלגבי ב"נ לא תליא בשערות רק בשנים וע' תוס' ערכין דף ג' ע"א ד"ה מופלא ע"ש ובנזיר שם יש קרא ע"ז משום דהו"א דזה בגדר דין לא בגדר נדר כיון שדמיו קצובין וכעין הך דתמורה הנ"ל וע' בספרי פ' נשא ופ' מטות דמבואר שם כה"ג ע"ש ובזה א"ש מה דהגמ' בנדה שם לא מקשה מהך דיבמות דף ק"ח גבי הפרת נדרים. ועי' תוס' כתובות דף ק"א ע"א ד"ה ובהפרת ע"ש משום דס"ל לגמ' דקאי שם על הני דנדריה נבדקין דהרי א"ש דממאנה ובהגיע לזמנה חיישינן שמא נשרו לכך לא מקשה מזה ומקשה רק מהך ברייתא דשם דס"ל דמיירי אף במי שנדריה קיימין וזה דאמ"ש ממ"נ אי דרבנן דרבנן ר"ל דאם מיירי בזמן שנדריה נבדקין מהני הפרה ואי בזמן שנדריה קימין מ"מ לענין עונשין עדיין היא קטנה אך מ"מ יקשה מזה לר"ה הנ"ל. ובאמת בירושלמי ביבמות שם נקט ליתא הפרת נדרים וזה כונת הירושלמי שם דאמר על דעתיה דכהנא במחלוקת ר"ל לפמ"ש לשיטת רבינו דגם בת י"ב בלא שערות הוה מופלא וא"כ לרב כהנא הוי רק מדרבנן וא"כ גם שם יכול להפר ואיך נקט ממאנת לכך אמר מחלוקת ר"ל כר"י ור"ש דס"ל בנדה דף נ"ב ובירושלמי פ"א דיבמות דאף לאחר י"ב יכולה למאן דהיינו עד בגרות וכבר הארכתי בזה בח"א ע"ש. ולר' יוחנן דס"ל מופלא סמוך לאיש דאורייתא והך מפר נדריה דקתני ר"ל קודם י"ב ובזמן שנדריה נבדקים דאז לכ"ע הוה דרבנן ואז ממאנת לדברי הכל. וכן נראה דהך מחלוקת דרבי ורשב"א שם דף מ"ה ע"ב הוא ג"כ כה"ג ר"ל בלא הבאת שערות וע"ש דף מ"ז ע"ב שהאשה ממהרת להביא וברש"י כתובות דף נ' ע"א ע"ש בתוס' ובפיהמ"ש לרבינו יומא דף פ"ב ע"ש. והנה עי' לקמן בהלכות נזירות פ"ב הי"ג במה דפליגי רבינו והר"א ז"ל אם גבי נזירות הוה מופלא סמוך לאיש דאוריית' והטעם משום דזה בגדר קרבן ובאמת מה דאמר בגמ' יכול יהא חייב על הקדישו קרבן לפי המסקנא דשם מה ר"ל וי"ל דקאי על מד"א בירושלמי פ"א דתרומות לגבי שחוטי חוץ אם שחט את קדשיו בחוץ אם חייב ועי' בירושלמי פ"ג דמעש"ש גבי גזל דהכל מודים דאין חייב קרבן עד שיביא ב' שערות ר"ל דקרבן הוה משום עונש וכ"כ בזה ועי' לקמן בהל' שגגות גבי שפחה חרופה אם קטן חייב קרבן. והנה בנדה שם דף מ"ה ע"ב דאמר סד"א כו' אבל היכא דקאמר אינהו ונ"ל דר"ל דצריך שאנו נדע שהם כך וכך שנים אבל אמירת עצמן לא מהני ועי' בהך דקדושין דף ס"ג ע"ב דרק אב נאמן ע"ז אבל הם עצמן אין נאמנים ע"ז אף לענין נדרם: