צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין
פרק י · הלכה ו
שאינו שותה יין כו'. ע' בהשגות. וע' בתוספתא ספ"ח דב"מ דמבואר להיפך גבי שכירות ע"ש והנה בירוש' כאן מחלק דמיירי שאחר הנדר עברו ב"ד את השנה ולכך הוה כמו הך דשם גבי קבע זמן למשתה בנו ע"ש דף ס"א ע"ב ודף ס"ב ע"ב דכיון דידע מתחילה דיכולים לעברו י"ל דרק עד שיבוא הזמן קאמר וע' בירוש' כאן דלגבי שכירות לא. וע' בהך דכתובות דף נ"ד ע"א גבי ההוא דאמר נדוניא לברת וזל נדוניא אזלינן בתר השת' וע' ב"ב דף קכ"ח ע"ב גבי תטול אשתי כאחד מן הבנים ע"ש ברשב"ם דאף אם היו מרובים ונתמעטו נותנים לה כפי זמן החלוקה ע"ש. גם י"ל דאמרינן בב"ק דף צ"א משמיא רחימו עליה וע"ש דף קט"ו ע"א ובהך דב"ב דף נ"ה ע"א גבי אנדיסקא ובהך דב"מ דף ע"ז גבי מיטרא ע"ש בתוס' וה"נ י"ל דהעבור נעשה בזכות השוכר אך כ"ז בזמן שהיו ב"ד מעברים ע"י טעמים אחרים אבל עכשיו שכבר הם מסודרים עפ"י חשבון הוה שניהם כחדש אחד וע' בירוש' שקלים פ"א ופאה פ"ד דעכשיו מעברין אף בשנה של שביעית וע' בירוש' תענית פ"א סה"ג ע"ש מה דמחלק בין בתחלה לבסוף: