אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין

פרק ט · הלכה יח

הלכה יב

הנודר מן המים כו'. ע' בהשגות. ור"ל כך דס"ל להר"א דבלא זה יאסרו המים משום שיצאו מהמים האסורים. ויהי' נ"מ להני דהיו בנהרות מקודם נדרו וכעין דאמר כאן דף נ"ב ע"ב וכבר יצאו מהן. וע' ברא"ש כאן דף נ"ה ע"ב גבי ב' לשונות כה"ג גבי חילקא ובמש"כ רבינו ז"ל בספר המצות גבי נזירות דחומץ לא פקע ממנו שם יין ע"ש וע' בע"ז דף כ"ט ע"ב אטו משום דאחמיץ כו'. אך שם דף מ"ז ע"א מה דאמר שם קמא קמא אזלא משמע דפקע מהם שם הראשון וע' מש"כ רבינו בהל' מעילה פ"ה ה"ו דכיון דיצאו המים חוץ לשדה מותר ליהנות מהן חזינן דס"ל דאין שם הראשון עליהם. אך הר"א ז"ל לא ס"ל כן לכך פי' דרק אסר עצמו מן המעיין לא מן המים וגם זה תליא במה דפליגי הר"ן ז"ל והריטב"א גבי הך דהנודר מאנשי העיר אם ר"ל דוקא הני שבשעת נדרו היו בתוך העיר. ע' כאן דף פ"ד ע"א בר"ן ויהי' נ"מ ג"כ להך דין דהל' י"ט גבי מותר בקטנים אם ג"כ לאחר שיתגדלו מותר בהם וכן גבי הנודר מבני נח אם אח"כ נתגיירו אם מותר בהם. וע' בהך דגטין דף פ"ה ע"א גבי חוץ מקדושי קטן וחוץ מעבד ע"ש בדברי רבינו מש"כ בזה. אך גבי נדר לזמן הוה בכל יום כדבר חדש משום דבידו לרבות הזמן ולמעט וכעין שכ' התוס' בכורות דף מ"ט ע"ב דגבי מלוה הכתובה בתורה לא שייך דאקני. ובאמת זה תליא בהך מחלוקת דערכין דף י"ד וכ"מ אם אזלינן בתר פדיון משום דס"ל דכיון דבידו לשאול על ההקדש ולבטלו כ"ז שלא נשאל הוה כמקדיש מחדש. וכעין הך דכאן דף כ"ט גבי פדאן חוזרות וקודשות. וכן יהי' נ"מ להנודר מן החלב אם מותר בקום שנעשה אח"כ וע' ברא"ש כאן דף נ"ג. וכן נ"מ אם נדר מישראל אם אסור בגרים שנתגיירו אח"כ והנה מלשון רבינו משמע דרק שם ישראל עליהם אבל זרע אברהם לא הוה ודלא כהרא"ש כאן וע' בירוש' פ"א דבכורים ותוס' ב"ב דף פ"א ע"א ע"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה