אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין

פרק ז · הלכה ט

הלכה ז

אסר על עצמו כו'. עיין בכ"מ ואף דהא כיון דנשאל שוב פקע הנדר למפרע ולא הוה נדר כלל וא"כ למה אסור י"ל דזה הוי כעין הך דמבואר בירוש' פ"ט דגטין ה"א גבי על מנת שתבעלי לפלוני דמתחלה אסורה ליבעל לו אף דלאחר הביאה הוה גט למפרע וע' בדברי הר"א ז"ל בהשגות פ"ח מה' גירושין הי"ג ובה"ה שם. וע' בהך דנדרים דף צ' ע"א דמוכח שם דיכול לשאול אף דאסר עליו הנאה בעלמא אך באמת כ"כ דמוכח מדברי רבינו לעיל פ"ד הי"ג דזה רק אם אסר הנאת כל העיר אבל כשאסר עליו הנאת כל ישראל מותר לישאל וכ"כ בזה. וע' בהך דנזיר דף כ"ב ע"ב בתוס' ד"ה ואי ושם דף כ"א ע"ב ד"ה אלא וע' מש"כ רבינו בפיהמ"ש כאן בדף פ"ט ע"ב גבי שאיני נהנית לך ע"ש ובאמת זה תליא מי אסור אם הם ליהנות ממנו או הוא להנאותם ע' מש"כ רבינו לעיל פ"ה ולקמן ספ"י וע' בירושלמי פ"י ה"ו דמבואר שם דאם נדרה אשה מבעלה בדברים שבינה לבינו אינו יכול להתיר בגדר חכם לכ"ע אף אם נימא דבעל יכול להתיר נדרי אשתו ועיין בר"ן כאן דף פ"א ע"ב וע' בירושלמי נדרים פ"ט גבי הך דר' מני נדר מן חמרא כו' דע"ש התיר לו אביו הנדר וע' בר"ן שם דף כ"ב ובמש"כ י"ל לפי מש"כ הכ"מ בהל' מלכים פ"ז ה"ז במש"כ רבינו בהך דין דירושלמי גבי קידש אשה מעכשיו ולאחר י"ב חדש כו' וכתב שם דרק מעכשיו דלאו כל כמיניה לקדש אשה ולהפקיע עצמו מהמלחמה ע"ש וא"כ אם היה לו אמה עבריה ויעדה בתוך זמן המלחמה למד"א בקידושין דף י"ט מעות הראשונות לקדושין ניתנו אם הוה דומיא דמת אחיו בזמן המלחמה או כיון דאם אינו רוצה אינו צריך ליעדה לו. וע' בירושלמי בקדושין פ"א ה"ב דאמר דזה דומה למקדש אשה לאחר ל' יום לכשארצה וע' בירושלמי כתובות פ"ד ה"ג דאמר שם דלגבי מוציא שם רע הוי יעוד כמו שומרת יבם ע"ש. אף למ"ד מעות הראשונות לקדושין נתנו אך באמת הטעם דדוקא מעכשיו משום דמבואר בתוספתא דסוטה פ"ז דאם לאחר שהתחיל במשא אין חוזר אפילו מת אחיו ע"ש א"כ ע"כ צריך להיות במעכשיו. אך מלשון הגמ' לא משמע כן:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה