צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין
פרק ו · הלכה ח
חלה כו' לא ישב כו'. ע' בר"ן דף מ"ג ע"ב מ"ש אמאי לא גזור שמא ישהא וגם מדברי רבינו משמע דבמקום שאין נוטלין שכר על הישיבה מותר לישב ולא ס"ל שמא ישהא ובהי"ג חושש שמא ישהא וצ"ל דכיון דכאן מיירי שהוא הדירו הוה כמו שונא ולא חיישינן לתקלה וכמו הך דשבת דף י"ג וכן כתב הרא"ש כאן דף מ"א ע"ב ע"ש ובעמידה לכ"ע אין חשש דאיכא היכירא ע' תוס' חולין דף ק"ז ע"ב ע"ש ובהך דיומא דף מ"ד ע"ב דכיון דאיכא כו' דמיפסק. וע' בהך דסנהדרין דף י"ט ע"א כיון דאיכא הכירא לא אתי כו' ע"ש בזה וע' מש"כ רבינו בפ"ט מה' קרבן פסח גבי מיחם ביניהם דהוה הפסק: