צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין
פרק ה · הלכה ו
אסר עליו כו'. הנה בירושלמי כאן ובב"ק מבואר דרק אם פירש בין בחיי בין במותי אז מהני אבל אם אמר במותי לחוד לא מהני וכעין זה מבואר בירושלמי דנזיר פ"ב וכתובות פ"ט ה"א דאם מסלק עצמו מנכסים סתם אז מהני אף על נכסים שיפלו אח"כ לה אבל רק לנכסים שיפלו לה לא מהני סילוק וע' בירוש' דכתובות פט"ז ה"ה וה"ו דאם כתב לה נדר ושבועה כו' גם מחיים דהיינו שהיתה אפוטרופוס מחיים מהני הנאמנות אף לאחר מיתה אבל אם נתן לה נאמנות רק על אחר מיתה בלבד לא מהני וע' מש"כ הר"ן כאן דף ל"א ע"א ג"כ כה"ג. וע' כאן דף מ"ח ע"ב ברש"י ובריטב"א בזה ובהך דגטין דף י"ג ע"ב דמקשה שם מן הקנה לנולדים ע"ש דלא משמע לחלק כן וצ"ל דשם הוה גדר תקנה וע"ז אינם יכולין לתקן וע' ב"ב דף קל"א ע"א גבי הך דר"נ: