צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה ב
כיצד יחול כו'. מדברי רבינו משמע דס"ל כשיטת הר"ן שם דף י"ח ע"א דשני קונמות אינם חלים על דבר אחד וע"ש ברא"ש דף ח' ע"א. אך מדברי הירושלמי פ"א דנדרים ה"א מבואר דשפיר חלין נדרים על שבועות ע"ש וע' בהך דנזיר דף ד' ע"א אם נזירות חלה על השבועה שלא אשתה וע' בירושלמי שם גבי הריני מיין של ערלה ומבואר שם דבנדרים שפיר חל. וע' בהך דבכורות דף מ"ה ע"ב ודף מ"ו ע"א מה דפריך שם למה לא מדרינן ליה במטמא למתים רק בקבלה ובאמת היכי חל שם נדר אם נימא דאין נדרים חלים לקיים דבר איסור. וע' בדברי רבינו פ"ו מהל' ביאת מקדש ה"ט ע"ש דגרס שם נדר שלא יטמא ואפשר דיכול ע"י כולל בשאר טומאות דמותר להיטמא או בטומאה דרבנן דע"ז חל שפיר ובאמת לפמש"כ בהך דנדרים דף ח' וכן כ' רבינו לעיל בספ"א דלדבר מצוה קבלה בלחוד הוה נדר וא"כ האיך אמרינן בהך דבכורות דזה לא הוה נדר וצ"ל דרק לקיים מצוה הוה זה נדר מהך דבפיך. וע' בהך דערכין דף ו' גבי צדקה וכמש"כ הרא"ש בנדרים שם וגבי תענית ע' מש"כ הרא"ש בתענית על דף י"ב ובר"ן שם ולק' בהל' ט' דזה ג"כ לא גדר איסור רק גדר נדר וצדקה וע' תוס' ע"ז דף ל"ד ע"א דהוה בכלל נדיב לב משא"כ שלא לעבור איסור אף אם נימא דנדר חל מ"מ קבלה לא הוה גדר נדר לזה וע' בהך דערובין דף ל' ע"א מה דמחלק שם לגבי עירוב בין נדר לשבועה ע"ש וכ"כ בזה וע' בה"ג בהל' ר"ה דפסק גם בשופר כן כמו הך דערובין ובתוס' ר"ה דף כ"ח ע"א ד"ה המודר וע' ברמב"ן במלחמות ספ"ג דשבועות ובתוס' שבועות דף כ' ע"ב ד"ה דכי דמבואר שם דלא חל: