צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה ד
מי שהתנה כו'. ע' כאן ד' ע"ה ע"ב דמוכח שם דזה הוה ג"כ כמו גדר שאלה ולא בגדר טעות ע"ש בר"ן ד"ה הא. ונ"מ גבי נזירות שמשון דלא מהני שאלה אם מהני מה שמבטל הנדרים קודם שידור. ובפרט להך שיטה שכתב רבינו דצריך שיזכור התנאי בתכ"ד ע"ש ולפי המבואר בירוש' בדמאי ספ"ז דכל היכא דלא מהני שאלה לא מהני תכ"ד ה"נ כן. וע' בתמורה ד' י"ז ע"א גבי הך דר"י דאם אמר גבי קדשים שיצאו לחולין בלא פדיון כשיהיו בעלי מומין הוה כמו הקדש טעות ע"ש ודברי רבינו בהל' איסורי מזבח פ"א ה"ג ובהשגות שם ובהל' תמורה פ"א ה"ב ע"ש וגם יש כמה ראשונים דס"ל דזה הוה רק גדר התרה. רק מה דקי"ל ד' פ"א ע"ב דאין חכם מתיר נדרי עצמו מהך דלא יחל דברו ומבואר שם ד' צ' דזה רק היכא שכבר חל הנדר ע"ש ברש"י ד"ה אבל. אבל קודם לכן הוא עצמו יכול להתיר. ועי' בסא"ז הל' יוה"כ שכ' כן ע"ש. וע' בספרי פ' מטות גבי הך דלאסור איסר על נפשו. וע' בירוש' פ"ח דנזיר ה"ב גבי הך דאמר שם לכשאטמא תיפקע ממני כו'. וע' בהך דנדרים ד' כ"ט במה דאמר שם וקדושת הגוף מי פקעה כו' וע"ש ד' ס"ט ע"ב וד' ע' ע"א גבי קיים ליכי שעה דמבעי שם אם יכול להפר אח"כ ובירוש' שם בה"י מוקם לך עד המנחה כצ"ל משמע שם די"ל דזה גופא הוה הפרה דהוה כמו שאמר דמן המנחה ולמעלה יהא מופר. אבל גמ' דילן ס"ל די"ל דרק אח"כ יכול להפיר אבל לא שזה יהא הפרה והבעיא הוה אם לשעה מקרי קיום. וע' בע"ז ד' נ"ג ע"א גבי ביטול ע"ז דלשעה לא הוי ביטול גבי גירר בה כו'. אך י"ל דשם בשעה שהוא מבטלה הוא מחשב שאח"כ יעבדה וע' בר"ן סוכה ד' ד' גבי עפר ושם ד' י"ג ע"ב בתוס' ד"ה אם מה דמחלק בין ביטול לעולם לביטול לשעה. אך שם כשביטל לא חשב כלום. וע' בירוש' שם בה"ו דמבעיא ליה גבי קצר לסכך והוכשרו ואמר לכשתעשה מצותה אחזירה אם זה הוה כהכשר קודם מחשבה או לא וכ"כ בזה במק"א. וע' במה דפליגי הראשונים ז"ל בהך דביצה דף ל' ע"ב אם מהני גבי סוכה להתנות שלא תחול קדושה על העצים ע"ש במלחמות ובתוס' סוכה דף י' ע"א ע"ש וע' תוס' מגילה דף כ"ח ע"ב ד"ה בתי כנסיות מה דמחלקי בין קדושת עולם לקדושת שעה כעין הך דנדרים הנ"ל ע' בהך דערכין ד' כ"א ע"ב גבי הך דאמר התם גבי מודעה מהו דתימא בטולי בטליה ע"ש ובאמת זה תליא במש"כ לעיל דכל היכא דמהני חזרה תכ"ד מהני ג"כ מה שמתנה מתחילה לבטל ולכך גבי קידושין וגירושין לשיטת רש"י ותוס' וכן קדושת הגוף לשיטת רבינו דלא מהני תכ"ד בחזרה אמרינן ג"כ דלא פקעה בכדי. א"כ יהיה נ"מ ג"כ כאן לנזירות שמשון דלא מהני מה שמבטל מקודם וכמש"כ: