אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מתנות עניים· רבי יוסף רוזין

פרק ט · הלכה יט

הלכה יד

עני שנתן כו'. עי' גיטין דף ז' ע"א ולעיל בדברי רבינו פ"ז ה"ה אך שם ר"ל אם עני מבקש ממנו וכאן ר"ל לגבאי וגם נ"מ להך דב"מ דף ע"ח ע"ב אם זה לא מיקרי משנה מדעת בעה"ב אם נותן צדקה ממה שנתנו לו ועי' בירוש' פיאה פ"ח ה"ג גבי הך דר"ז דהוא הוה מקבל צדקה ונותן לאחרים ועי' בתוספ' פסחים פ"ז מה דאמר שם דבני חבורה שהמנו עמהם אחד אפי' מן הצדקה מכל מקום יש לו חלק בעורות ור"ל דלא נימא דלא נתנו לו רק לזה שיוציא בו חובת פסח ולא לדבר אחר קמ"ל הרי דנראה דלא נעשה שלו לגמרי וזה תליא בדבר שנעשה מאליו זה לא שייך לומר אדעתא דהכי לא יהבי דודאי זה מודה ר"מ דב"מ דף ע"ח הנ"ל דאם לקח חלוק מותר למכור את החלוק ולקנות טלית דאל"ה לא נתן לו כלום וזהו ג"כ כונת הגמ' ב"ב דף קל"ג ע"ב גבי הך דיונתן בן עוזיאל אם אתה יכול להוציא כו' וע"ש ברשב"ם דאם נימא דלא יכול ליתן שוב לא הוה שלו ועי' כתובות דף ס"ט ע"ב וכי אינו אלא שדה כו' וזה תליא בזה ובודאי לאחר שיקח השדה גם ר"מ מודה דיכול למוכרה וזה ר"ל ג"כ הגמ' דב"ק דף ק"י ע"ב ע"ש הלכתא גמירי לה ר"ל דזה ממילא ולא ע"י פעולה ועי' תוס' קדושין דף ח' ע"ב ד"ה צדקה דצדקה צריך שיהי' דוקא שלו ע"ש ולכך יכול ליתן צדקה ולכך ס"ל להשאלתות פרשת תצוה דרק להפקיר אסור יותר מחומש אבל ליתן צדקה יכול כמה שירצה ע"ש משום דזה הוה כמו קנין ומותר לעשות כמו שירצה ורק להפקיר אסור דהוה רק סילוק וכמ"ש התוספות יבמות דף מ"ח ע"א ועי' בעירובין דף ע"א ע"א גבי ביטול רשות לב"ה ותוס' שם דף ס"ו ע"א ועי' בהך דמנחות דף מ"ד ע"א שליש נתנה לעניים ע"ש ועי' ב"ב דף קל"ז ע"א מה דאמר שם ואפי' עשאם תכריכים כו' מ"ד כו' ואפי' עבדים ושחררם למעבד איסורא כו' משמע דרק משום דאסור לשחרר אבל בל"ז לא הוה משנה על דעתו ועי' בגיטין דף ל"ח ע"ב ודף נ"ב ע"א אם שחרור הוה גדר קנין לעצמו או רק הפקעה וכ"כ בזה בהל' ערכין לגבי גירושין ושחרור אם זה סילוק או מקנה לעצמו ובזה א"ש הך דיבמות דף נ"ב ע"א גבי כתוב גט לאשה בעלמא דלא הוה גט ע"ש בדברי רבינו דכ' טעם משום דלא הוה בגדר גירושין ועי' בתוספ' נדרים ספ"ו דלא משמע כן רק משום דבר שלא בא לעולם רק שם נקט לשון לכשאקדשנה ורבינו נקט בהל' גירושין פ"ג ה"ו לכשאשאנה ע"ש ור"ל כך דאם גירשה מן האירוסין אז לא הוה רק סילוק וכונת התוספ' דכתיבת הגט יהי' אחר הקדושין ולכך נקט לשון תנו דר"ל שעשה שליח ליתן לה הגט שיכתבו אחר הקדושין ולענין כתיבה לא איכפת לן במה שאינו יכול עכשיו לכתוב גט רק מחמת הנתינה משא"כ רבינו דמיירי שהגט יכתוב קודם והוא יתנו לאחר הנשואין לכך כתב טעם אחר ואכמ"ל. עכ"פ ליתן לעני יכול גם מצדקה משא"כ לקופה דהוה כמו הפקר ואינו יכול ועי' ב"מ דף צ"ב גבי פועל וקדושין דף ט"ו ע"א גבי הענקה ובהך דכתובות דף ס"ז ע"ב אטו מדידהו קאכילנא מדרחמנא כו' משום דשם נטל מקופה של צדקה כמבואר שם דאמר דוחקא דציבורא ולא הוה שלהם וכמש"כ ועי' תוס' עירובין דף פ' ע"א גבי אשתו של אדם אם יכולה לזכות לשכנים ע"ש:

שם נתנו לו בגדים כו'. כ"כ בזה מהך דכתובות דף ס"ה ויהי' נ"מ למה דקי"ל שם דף נ"ד דאלמנה שמין מה שעלי' אם גם הבלאות צריכה לחזור אך נראה דאף למ"ד דאין שמין זה רק הבגד אבל בלאות מחזרת וכהך דב"מ דף ק"ג ע"א דמחזיר לו קתא:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מתנות עניים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה