אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מתנות עניים· רבי יוסף רוזין

פרק ז · הלכה ז

הלכה ו

מפרנסין ומכסין כו'. והנה אם מיירי בסתם ב"נ או אף בידוע שעובד ע"ז הנה מלשון רבינו בפ"י מהל' מלכים משמע דאף בידוע שעובד ע"ז מדחלק בין ב"נ לזה ע"ש בהי"ב דמשמע כך ותוס' ע"ז דף כ' ע"א בד"ה ר"י דמשום דרכי שלום שאני ושם דף כ"ו ע"ב בתוס' ד"ה ולא דכ' שם דסתם גוים הם עע"ז ושם דף ס"ד ע"ב דבעי גמר דין ושם דף ל"ו ע"ב ד"ה משום גבי זונה דסתם לא אמרינן דודאי נבעלה ודלא כמ"ש רש"י ביבמות בכ"מ ועי' סנהדרין דף פ"ב וחולין דף י"ג ע"א גבי מין אם אמרינן דנשייהו לא מפקרי והנה כ"כ בהל' מילה דרבינו ס"ל דלא כשיטת התוס' בע"ז דף ס"ד רק דב"נ א"צ גמר דין וצריך לחלק דכאן מיירי כעין דאמרינן בחולין דף י"ג ע"ב גבי עכו"ם שבחו"ל ובתוס' ע"ז דף ב' ע"א ואף דמדברי רבינו בהל' מלכים שם מוכח דהא דקי"ל בחולין דף י"ג ע"ב דמגוים מקבלין קרבן אף אם הוא עע"ז וכן פסק רבינו בפ"ג מהל' מעה"ק זה רק בזמן המקדש אבל בזמה"ז אין מקבלין רק ממי שנזהר בז' מצות וכהך דזבחים דף קט"ז ע"ב ע"ש ועי' בירוש' מגילה פ"ג ה"ב ופ"א הי"ג גבי אנטנינוס ותוס' ב"ב דף ח' ע"א ועי' ירוש' תענית פ"ג ה"א דמתריעין שירדו גשמים בשביעית בשביל פרנסת גוים וברש"י תענית דף ט' ע"א ד"ה מטר ותוס' שם דף כ"א ע"ב ד"ה אמרו דלא ס"ל כן אך צריך לחלק כעין הך דע"ז דף ט"ז ע"א דמשמע שם דנ"מ בין להגין שלא ינזקו שרי ורק להצילם לא ועי' לקמן פ"ח ה"ט גבי דאסור לישראל ליטול צדקה מן הגוי ומחלק שם דמשום שלום מלכות מותר ומחלקו לעניי עכו"ם ובפ"י מהל' מלכים ה"י כ' שם סתמא דמקבלין ולא חלק וכן בתוספ' ובירוש' ספ"ה דגיטין וכ"מ מבואר שם דגבאי ישראל גובים גם מב"נ מפני דרכי שלום ע"ש ועי' סנהדרין דף נ"ז ע"ב מוכח דגם על ב"נ מוטל לעשות צדקה ע"ש ובהך דב"ב דף ד' ע"א ובדברי רבינו ספי"ב מהל' רוצח ועי' בסוטה דף מ"ח ע"ב וצ"ל דמ"מ אסור מחמת הך לאו דלא תחנם דע"י זה מקבלין שכר ועי' תוס' חגיגה דף י"ד גבי אין מלמדין ד"ת לגוי וזבחים דף קט"ז ע"ב דלהורות להם מותר ע"ש ובכתובות דף כ"ח דאסור ללמד גם לעבד תורה וזה תליא אם גבי עבד שייך לא תחנם וכ"כ בזה בהשמטות לח"ב דרבינו ס"ל בהל' זכי' פ"ט ובהל' רוצח פי"ב דרק בעבד רשע אסור להשיאו עצה ועי' בירוש' כתובות פ"ב ובמגילה פ"ד דר"ג למד לטבי תורה ומשום דכשר הי' כמבואר ברכות דף ט"ז וסוכה דף כ' ע"ב ועי' יומא דף פ"ז ע"א ראוי לסמוך כטבי גם י"ל דר"ג לשיטתי' בירוש' ספ"א דע"ז דלא ס"ל הך לא תחנם ודלא כתוס' עירובין דף ס"ד ע"ב ד"ה ולמדנו אך כ"כ דיש ב' מיני צדקות אחד להגין מן היסורין כמבואר ב"ב דף י' ואחד לתקן ע"ש דף ט' והך דלהגין ליכא דין דלא תחנם לכך ר"י שם דף ח' לא פלגינהו לעניי עכו"ם וא"ש מ"ש התוס' ורש"י דף י"א ע"ש וא"כ י"ל דיש נ"מ בין היכא דנותנן לגבאי צדקה דאז תכף כשבא לידו זכו בו עניים ולכך אסור לקבל ממנו רק משום שלום מלכות ובין היכא שנותן למי שאינו גבאי ובזה מיירי רבינו בהל' מלכים וכן להיפך לחלק להם י"ל דגבאי שרי והוה כעין לב ב"ד מתנה שזה לא יחול עליו שם צדקה וכעין הך דשבועות דף י"א ע"ב וכ"מ וזה רק בשל צבור וכמ"ש התוס' במנחות דף ט"ו ע"ב וכ"מ וכ"כ בזה ובזה יש ליישב מה דמוכח מדברי בה"ג בהל' כיסוי הדם דלכך אין משתכרין בשל עניים משום דהוה כהקדש ובגמ' דילן בכתובות דף ק"ו וערכין דף ו' ע"ב מבואר להיפך וכ"כ בזה אך לפי מש"כ י"ל כעין דאמרינן במעילה דף י"א דלכך אין מועלין משום דיכול לקנות מהם שלמים וה"נ בגבאי צדקה הא אפשר שיתן אותו לעניי גויים ולכך י"ל הא דמבואר במנחות דף כ"א ע"ב גבי מלח דאין מועלין באותן שעל הכבש ושבראשו של מזבח ע"ש ברש"י אך באמת הטעם משום דהכהנים לוקחים מהם לאכילת קרבנם וכן מה דמבואר שם דף ק"א דצריך לשפות להגזירין שם ג"כ י"ל משום דילמא יטלו מהם הכהנים כמבואר במנחות דף כ"א ע"ב ובתוס' דף כ' ע"ב דהכהנים ניאותין מהם ועי' קדושין דף נ"ד ע"א גבי כתנות כהונה ובמ"א אבאר זה. אך מ"מ ישראל אם נדר צדקה אינו יוצא אם חלקן לב"נ ועי' שבועות דף ל"ה ע"ב גבי מלכותא דקטלא דמוכח שם דחדא משיתא נותנים להם מן מה ששייך לגבוה ועי' ב"ב דף ע"א בנמ"י וב"מ דף ע"ה ע"א דשתות הוה דבר מועט:

שם ואסור להחזיר כו'. עי' סנהדרין דף צ"ג ע"א וכי דרכו של בועז כו' דמשמע רק בועז אבל אחר שפיר די בזה:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מתנות עניים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה