צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מתנות עניים· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה יב
בד"א כשהי' כו'. עיין בהשגות וכבר הארכתי בזה לעיל דרבינו ס"ל דהטעם דרישא הוא משום דהוה פטור פיאה כיון דתלש או עקר ולא קצר והוה כמו הך דב"מ דף פ"ט ע"א דמישלף קטינא כו'. והנה לעיל בפ"ב ה"ו מחלק שם בין אם בוצר משני רוחות דאז הוה כמתקן השאר וכעין הך דב"ב דף נ"ד ע"א והוה פטור פיאה ובין אם בוצר מצד אחד הוה חיוב וה"נ כן וזהו הנ"מ בין הלכה י"א להלכה י"ב ומה שפסק בפשיטות דלח ויבש הוה שני מינים עיין תוספתא שביעית פ"ד משמע שם כן וט"ס שם ומה דכתב הראב"ד ז"ל דלא ידע מאן ר"מ נ"ל דר"ל הך ר"מ דנדרים דף נ"ה ע"א גבי פול המצרי דיבש יש עליו שם דגן ע"ש וא"כ הוה שני מינים גם לענין פיאה ועיין לקמן בשביעית פ"ב ה"ח וכלאים פ"ח ה"ה וסוף פ"ב דשם ופ"ג ה"ב ע"ש: