אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה· רבי יוסף רוזין

פרק א · הלכה א

פרק א

והדברים ידועים שהיא תקנת נביאים כו'. והנה נ"מ לענין ספק דלחומרא ואף דהא טומאת משקין חגי הנביא גזר עליה כמבואר בפסחים ד' ט"ז ומ"מ ספק להקל זה רק גדר גזירה ולא גדר תקנה ועיין במכות ד' כ"ג ע"ב והסכימו ב"ד של מעלה עמהם ולזה מהני דהוה דברי קבלה ועיין תענית ד' ט"ז ע"א ברש"י ועיין ברכות ד' נ"ז ע"ב גבי כתובים ובירושלמי שם פ"ט ה"ח דהנה עיין במגילה ד' ז' ע"א בהך מחלוקת דמטמא את הידים ושם ד' י"ד ע"א דיליף שם מק"ו ושם ד' ט"ז ע"ב דאמר שם יאמר בפה מה שכתוב בספר וע"ש ד' ל' ע"א גבי זכירה ושם ד' ב' ע"ב אך באמת כך הנה ג' דברים עשו אז אחד כתיבת המגילה והב' קריאת המגילה והג' עשיית הסעודה והנה הך דדף ז' ע"א שם קאי אכתיבת המגילה שתהא נכתבת בספר כדין כל הכתובים ועיין בירושלמי כאן פ"א דאמר דניתנה להדרש ר"ל מלבד מצות קריאתה שצריך כדין ספר דאל"כ הוה ע"פ כמבואר שם ד' י"ח וד' י"ט ג"כ יש בה מצות כתיבה ולכך ס"ל דמטמא את הידים ומאן דפליג על זה ס"ל דכתיבה צריך רק לצורך קריאה וא"כ ס"ל נמי דלא כהירושלמי דניתנה להדרש, ועיין גיטין ד' נ"ב דגם אפוטרופוס לקטנים צריך לקנות להם מגילה וזה רק לדידן דס"ל דצריך לכותבה ג"כ וזהו הך דדף י"ד ר"ל רק לקריאה ועיין בתוספתא סוף ב"מ ובדברי רבינו בהל' שכנים פ"ו ה"א דכתב שם דגם כתובים צריך לקנות לציבור ובתוספתא ליתא ור"ל דנ"מ לענין מגילה וזה תליא בהך מחלוקת ועיין בירושלמי כאן פ"א ה"ז דהמגילה נאמרה מסיני ור"ל הכתיבה ולכך מבואר שם דאין עתידה להבטל ועיין שם בפ"ב סה"ג דקבעו לה מסכתא ר"ל שלא יתבטל וכמבואר בירושלמי דסנהדרין פ"ב ה"ה קבעו מסכתא לדורות ר"ל דאז אין ב"ד אחר יכול לבטלה אף גדול מהם וזה דאמר בב"ק דף ס"א דאמרינן משמיה דגמרא ר"ל דשוב אין יכול להתבטל כיון שמסר עצמו על דברי תורה וכמבואר בע"ז ד' ל"ו ע"א גבי י"ח גזירות ע"ש בתוס' ועיין שבועות ד' ל"ט ע"א ומגילה ד' י"ט ע"ב אך עוד נ"מ שנתנה לכתוב בפני עצמה אף שלא לצורך קריאה וא"כ גם בכתיבתה יש שני דברים אחד מה שנכתבת בכלל כל הכתובים וגם בפני עצמה ולכך נקראת מגילה עיין גיטין ד' ס' ועיין חגיגה דף ה' ע"ב גבי מגילת קינות ובירושלמי שבת פ' ט"ז ועיין כאן ד' י"ט גבי הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים. והנה באמת הא מבואר בב"ב ד' ט"ו ע"א דנבואה לא נתנה לכתוב בחו"ל ועיין רש"י חולין ד' קל"ז ע"א גבי דברי קבלה וצ"ל דכתובים שאני ועיין במסכת סופרים מה דמחלק בין נביאים לכתובים דזה קרא ליה דברי קדושה וזה דברי קבלה ע"ש בפ' י"ח ה"ג ועיין בירושלמי כאן פ"ג דלכך אין קורין במגילה בשבת משום דאין קורין בכתובים בשבת מן המנחה ולמעלה ועיין בברכות ד' נ"ז ע"ב דלמשלי קרא ליה כתובים גדולים ולקהלת קרו ליה כתובים קטנים וי"ל דנ"מ להך דכאן לטמא את הידים ועיין בחולין ד' נ"ז ע"ב גבי הך דר"ש בן חלפתא ע"ש בתוס' ועיין ב"ב ד' ט"ו דאנשי חזקיה כתבו וכאן אמר דשלמה כתבו ועיין בגיטין ד' ל"ה דקרא ליה ממשלות וי"ל משום שיש ב' חלקים, אך באמת נ"ל דהא דאמרינן כאן ד' ט"ז ע"ב יאמר בפה לא ר"ל אקריאת המגילה חדא דאז עדיין לא נכתב וגם דלמה לן הך קרא דשם ד' י"ח ע"א גבי קרא ע"פ לא יצא רק דר"ל אקריאת פ' זכור שקורין וכן ר"ל הך דשם ד' ב' ע"ב גבי זכירה מנ"ל וע"ש ד' ל' ע"א. ועיין בהך דברכות ד' י"ד ע"א ע"ש:

ועבדים משוחררים כו'. כן מבואר בירושלמי ובתוספתא. משמע אבל אינם משוחררים לא ואף דנשים חייבות, ועיין בחולין ד' קל"א ע"ב דצריך קרא לרבות עבדים לכפרה ועיין סוטה ד' ל"ח ע"א דגבי ברכת כהנים רק עבדים משוחררים ועי' בשבועות ד' ל"ט גבי גרים והיינו משום דכתיב במגילה כל הנלוים עליהם ואף דבהם לא שייך הטעם שהיו באותו הנס וצריכין להודות עיין בשאלתות דרב אחאי. ובזה א"ש מה שהקשה התוס' במגילה דף ד' ובפסחים ד' ק"ח למה לא אמרינן הך טעם גבי מצה ע"ש וי"ל דנ"מ לענין עבדים וכמ"ש רבינו לעיל בהל' חמץ ומצה בפ"ח ועיין ברש"י גיטין ד' כ"ג ע"ב ד"ה בני ברית ועיין בבכורות ד' ל' ע"ב בהך מחלוקת דת"ק ור"י בר"י אם חוץ מדברי סופרים דבר אחד אם מקבלין אותו אם לא ונ"מ לגיורת לגבי מגילה אם נימא דנשים החיוב שבהם לא מן הדין רק משום שהם היו באותו הנס כמ"ש התוס' מגילה ד' ד' וערכין ד' ג' ע"ש ועיין בירושלמי ע"ז פ"א גבי נשי דפלחין אם הם ג"כ בכלל גזירה ועיין מש"כ בכורות דף ל"ה ע"ב גבי אשת כהן:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה