צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק יז · הלכה יז
וכן קליות כו'. עיין בהך דכריתות דף ה' ע"א דאמר שם דמקרי נשתנה ע"ש ובע"ז ד' מ"ו ע"א אמר ג"כ דנתיבשו מקרי נשתנה ועיין בירושלמי דעירובין פ"ג ה"א גבי אפונין אם יכולים לאכול חיים אך באמת לפי מה דמשמע מדברי רבינו בהל' י"ח מוכח דס"ל דהך דשלקות המבואר במשנה הוא גזירה אחרת וכל דבר שדרך לשולקו ולמוכרו כך גזרו עליו ועיין בירושלמי פ"א דשבת דגם על כבושיהן ושלוקיהן גזרו ע"ש ואף דבגמ' מבואר בד' מ' ע"ב דגם חגבים כבושים מותרים ע"ש בדברי הרי"ף ז"ל צ"ל דס"ל דגם חגבים היה דרכם גם למוכרם חיים ועיין מש"כ רבינו לעיל בפ"ג הי"ו גבי חמאה שבישלו עכו"ם דאסור וכן כאן בהלכה י"ח ואף דהוא פסק דסתם כלים אינם בני יומם זה הוה גדר גזירה וכמו גבי שמן מתחלה כמבואר שם ד' ל"ו ע"א ועיין בתוספתא דע"ז פ"ה גבי גבינה שהעמידה ישראל ר"ל דאז לא גזרו ובודאי מיירי מחלב עכו"ם ואף דחלב אסור זה רק כשהישראל לקחן דכבר נאסר בידו ושוב אין לה היתר אבל אם הישראל מעמיד ברשות העכו"ם דאז אין על החלב איסור דעדיין אינו של ישראל וגם הגבינה הישראל עשה אותה לכך מותרת וכ"כ בזה: