צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק יז · הלכה ו
או שמשכן העכו"ם כו'. עיין בכ"מ ועיין בהך דפסחים דף ל"א דישראל מעכו"ם אינו קונה משכון והוה מחלוקת שם. ואף דרבינו ז"ל בהל' חמץ פ"ד ה"ה לכאורה לא פסק כן ע"ש בדברי הה"מ אך באמת בהך דר"מ דפסחים דף ל"א לא נקט רק עובר ולא אסור בהנאה וי"ל דהוה כמו חמץ של עכו"ם באחריות ישראל דנהי דישראל עובר מ"מ החמץ לא נאסר כמבואר בירושלמי פ"ב דפסחים דהוה מחלוקת דאמוראי וכן ס"ל לרבינו כמש"כ שם ובאמת בירושלמי שם לפי הנראה גרס במשנה גבי ישראל שהלוה לעכו"ם מותר בהנאה ועיין מש"כ רבינו בפיהמ"ש דרק אם אמר לו קנה מעכשיו ע"ש ובלא זה נהי דעובר עליו מ"מ מותר בהנאה ועיין תוס' שבועות דף מ"ד וב"מ דף פ"ב ע"ב ד"ה אימר ועיין בהך דגיטין דף מ"ג ע"ב גבי עכו"ם שמשכן את שדהו לישראל משמע שם ג"כ דלא הוה קנין ע"ש בתוס' ד"ה הא לגופא ורבינו ז"ל לא הביא זה בהל' תרומות ועיין בהך דב"מ דף ע"ג ע"ב גבי הך עובדא דמרי בר רחל ובדברי רבינו בהל' מלוה ולוה פ"ז ה"ו ושם רק משום דיניהם וגבי טבילה לא שייך זה כמבואר בירושלמי דצריך לבוא לקדושת ישראל:
וכן אם לקח כו'. עיין מש"כ רבינו בפ"ח בהל' מעה"ק ה' ט"ו דכלי אבנים א"צ הגעלה ע"ש וכ"כ בזה בהל' חו"מ: