צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק יד · הלכה יז
נבילה וספיחי כו' שאיסורו מד"ס כו'. הנה רש"י ז"ל פי' דגבי שביעית עשה, ור"ל לאחר הביעור וכמש"כ התוס' חולין ד' ק"כ ע"ב ד"ה היכא דעשה כלה לחיה מן השדה כו' ע"ש. ועי' בירושלמי פ"ג דדמאי ה"א דאמר שם דפירות שביעית בל"ת ע"ש ועי' בהך דזבחים ד' ק"ו ע"ב דאמר שם דניליף אזהרה משביעית משמע דגם בפירות שביעית יש לאו ואפשר לומר דאף אם נימא דספיחין לא הוה רק מדרבנן זה רק כשזרען עכו"ם בקרקע ישראל או נזרע מאליהן אבל אם זרען ישראל אסורים משום לאו דלא תאכל כל תועבה, עי' חולין דף קט"ו, וזה אין לומר דגם לאחר הביעור אם עבר והשהה יהיה בהם לאו דלא תאכל כל תועבה דעיין מש"כ התוס' יבמות ד' ע"ז ע"ב ד"ה מחלל דא"א שיהיה דבר הבא מן האיסור יותר מן האיסור עצמו ע"ש, ועי' בירושלמי שביעית פ"ו ה"ב מוכח דאף במקום שספיחין מותרין זה רק אם זרען העכו"ם, ועי' בדברי רבינו פ"ד מהל' שמיטה הל' כ"ט שכ' שם דעכו"ם אם זרע בשביעית ספיחין מותרין ועי' בירושלמי דמאי פ"ב ה"א דאמר שם גבי קסרין דשל עכו"ם פטור אך שם ר"ל דליכא כלל דין שביעית דלענין ספיחין לא שייך כלל בקיסרין דהוא מהני דנאכל ולא נעבד וע"כ צ"ל לענין דין שביעית, ועי' בתוספתא דע"ז פ"א לא ישא ויתן עם העכו"ם בפירות משום אבק שביעית. גם י"ל דרש"י ר"ל כמו הך עשה דסוכה ד' מ' לאכלה ולא למלוגמא דהיינו לרפואה היכא שאין טוב לאכילה, ועי' רש"י יומא שם ד' פ"ו ע"ב גבי פגי שביעית וזה דוחק לומר דהך לא נאסוף דפסחים ד' נ"א ע"ב יהיה כמו לאו וכמו לשיטת הרמב"ם ז"ל בהל' מעש"ש פ"ג ה"א גבי לא ביערתי דשם שאני דהא מבואר בירושלמי סוטה פ"ה דכיון דאמר שם עשיתי ככל אשר צויתני הוה כמו לאו מחוור: