צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק יג · הלכה כח
כותי שנגע כו'. ונמצאו הדמים כ"כ בזה ועיין בהך דב"מ דף ס"ח ע"א בתוס' ד"ה ונותן מה דהקשה שם א"כ הוא נוטל שכר על השבת אבידה ותוס' בכורות דף כ"ט ע"ב דמותר ליטול לפי שיטת רש"י כל שכרו. והטעם דאינו נוטל שכר על ההשבה רק על הטרחא וזה שרי. ועיין בתוספתא דב"מ פ"ב גבי פקדון שצריך לנערה ואם היה מרובה נוטל שכרו ובאמת לפי מה דמוכח מדברי רבינו בפהמ"ש פ"י דשביעית מ"ג גבי פרוזבול דס"ל דפרוזבול הוא קודם הלואה ע"ש במשנה ה' ור"ל דלא שלוקח ממנו בעבור חובו רק שאינו רוצה להפסיד המעות שנותן לו והוה כמו הך דב"מ דף ל' ע"ב אם יש שם ב"ד מתנה בפניהם ר"ל דמתנה כאן ג"כ בפני ב"ד דאינו רוצה להלוות לו המעות אלא א"כ לא יפסידם לא מטעם פרעון החוב ולכך צריך דוקא ב"ד. ובאמת לפי מה דפסקינן דהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק רק קנס. וא"כ גבי עכו"ם י"ל דלא שייך למיקנסיה דהוא אינו מחוייב לעמוד בתקנת חכמים כמש"כ בכ"מ אך באמת מדברי רבינו בהל' חובל ומזיק פ"ז ה"ו משמע קצת דס"ל דמנסך גמור לא מיקרי היזק שאינו ניכר ע"ש ועיין מש"כ התוס' גיטין דף מ"א ע"א גבי משחרר עבד דמשמע שם דהיכא דהפעולה הוא בעצם לא מיקרי היזק שאינו ניכר ועיין מש"כ רבינו בהל' מכירה פ' ט"ו ה' י"ד גבי איסורי מאכלות דאין עליו שם אוכל כלל ועיין מש"כ התוס' שבת דף נ"ח ע"א דאיסורי הנאה משוה לו כשינוי מעשה ע"ש בד"ה אעפ"י וכ"מ בזה:
[השמטה נשמט, אך באמת י"ל דכונת רב אשי כך דהנה לפי המבואר בדברי רבינו בהל' מלכים פ"ט ה"ב מוכח דסבירא ליה דב"נ אינו חייב על ע"ז אף בד' עבודות רק הני דכדרכן ולא כרש"י סנהדרין דף נ"ז ע"א דס"ל דה"ה כישראל (עי' ד"ה בע"ז) ועי' בהך דחגיגה דף י"א ע"ב מה דמצריך שם קרא דאיש איש ע"ש, וזה ר"ל רב אשי דקשיא ליה אמאי צריך ב"נ לשלם אמאי לא נימא בזה קלבד"מ עי' עירובין דף ס"ב וכ"מ ולא שייך כאן לומר הך כיון דאגביה קניא דהתשלומין הוא כאן רק מחמת דמקלי קליא ולא מחמת היין עצמו עי' גיטין דף נ"ב ע"ב ולכך הביא ראיה מהך דריב"ב דאין דרך לנסך רק בפני ע"ז וא"כ ב"נ לא מיענש עליה ומ"מ היין אסור עי' בסנהדרין דף ס"א והוי כמו משמשי ע"ז וכמש"כ בזה לעיל ולא שייך קלבד"מ וא"ש: ע"כ השמטה]