אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין

פרק יב · הלכה י

הלכה ט

חבית כו' ושתחת הנקב כו'. עיין בהשגות ובתוס' ועי' תוס' מנחות ד' כ"ב ע"ב בסוף הדבור מה שכתבו בשם תוספתא, ועיין בהך דמנחות ד' צ' אם אמרינן דהיין נעקר גם מלמטה ועיין בתוספתא פ"ח דדמאי שהביא הראב"ד ז"ל ומש"כ רש"י מכות ד' י"ט ע"ב גבי תאנה של טבל ועיין בירושלמי פ"ז דדמאי ה"ב גבי ת"מ בכוס וסוף פ"ב דמעש"ש ע"ש ובמש"כ רבינו בסוף פ"ח מהל' מעש"ש ובהשגות אך כך הא כיון דאמר דרק מה שישאר בשולי הכוס או רק מה שהטהורים שותים זה יהיה ת"מ או מעש"ש א"כ מה שייך בזה לומר חשש עירוב ועיין בהשגות הראב"ד על בעהמ"א בהך דביצה ד' ל"ז ע"ב שרצה לחלק שם בין משקה לאוכל גבי ברירה ע"ש, ועיין בסוף פ"ג דמעש"ש גבי חוץ מקנקנה ר"ל אם שייר קנקן אחד שוב לא בטל החבית למעש"ש ועיין ב"מ דף מ"ד ע"א דגבי יין הוה כל החבית בסיס לחד רביעית ע"ש והוה כמו דבר אחד ועיין תוס' נזיר דף ל"ו ע"א גבי מקפה דהשום והשמן אף של חולין הוה יד לתרומה ע"ש והנה י"ל דלכך מוקי בירושלמי בדמאי ובמעש"ש מכבר לכשישתו לא משום גדר ברירה רק דשוב הוה כמו אינו מסויים כיון דאינו ידוע איזה משקין יהיו בשולי הכוס וס"ל דהסיום צריך על הדבר לא על מקומו ועיין בירושלמי תרומות פ"ג ה"ו ובמש"כ רבינו ספי"ג מהל' תרומות גבי שני כריים אם מקרי מסוים או לא וה"נ ס"ל לרבינו כאן כמש"כ לעיל דמגע עכו"ם לא הוה בגדר איסור עליו רק בגדר עצם וכמו דאמרינן בקדשים דמקום חתך מותר היכא דלא נתערב ע"י סיבה רק מתחלה היה כן לא מקרי תערובות כלל ה"נ גבי מגע עכו"ם כה"ג ולכך התיר כאן וכן ס"ל לרבינו בהל' ע"ז גבי מי שהיה ביתו סמוך כו' ע"ש בפ"ח דמחצה שלו מותר ולא חייש לברירה כשיטת רש"י ועיין מנחות דף ס"ו ע"ב בהך שלא ניתנה מעות אלא לצורך, וכן ס"ל בהך דעיסה של עיר הנדחת בסנהדרין דף קי"ב ולא שייך זה כלל לגדר ברירה וכ"כ בזה:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה