אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין

פרק יב · הלכה א

פרק יב

כיצד כו' שדרכן לנסך כו'. עי' לקמן בהל' י"ג נראה מדברי רבינו דס"ל כהך מ"ד דאמר בירושלמי כאן פ"ד ה"ח דאין עושה יי"נ בפיו ע"ש ועי' כאן ד' נ"ח ע"א גבי הך שקדח במינקת וע"ש בתוס' ד"ה איקלע והאיסור בהיין הוא רק מחמת כחו ואז רק אם נתכוין ליין עי' לקמן בהל' ו' אבל שכשך עושה אף אם לא ידע שזה יין רק נתכוין ליין וזהו הך דדף נ"ז ע"ב ולקמן בהל' ז' ועי' בהך דכריתות ד' י"ט ע"ב אם היה צריך לדבר וחיפש אחריו ועשה דבר אף שסבר שזה הדבר אינו מה שצריך מ"מ י"ל דהוה כמו בכונה. אך באמת נ"ל דטעם רבינו דס"ל כאן דצריך לשכשך הוא משום דזה הוה יין של אחר ולא רצה הישראל למכור לו ונטלו שלא מדעת ישראל וקיי"ל דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו רק ע"י מעשה לכך בעי שכשוך דהוה מעשה ולכך גבי גת וגבי הך דשם ד' נ"ח ע"ב גבי דאמרי תא עסקינן וכן בהך דדף ע"ב ע"ב גבי גישתא שם מיירי דנטל ברשות ישראל לכך אוסר בהנאה אף בלא שכשוך ועי' תוס' חולין ד' מ' ע"ב ולכך הוה ס"ד דרבא שם ד' נ"ז ע"ב דלא אסר בהנאה דהוה ס"ל דזה אינו מעשה ומה דאמר שם ר"נ שכשוך אינו עושה יי"נ ר"ל כך דהנה לפי המבואר בהך דע"ז ד' ע"א ע"ב בהך דאמר דאיכא עכבת יין ושם בתוס' ד' ס' ע"א שכתבו בסוף ד"ה אמר דראשון ראשון נאסר ושם ד' נ"ו ע"ב ד"ה מהו וכ"מ משמע דאף למ"ד אין ניצוק חיבור מ"מ יש מין יי"נ דכל יין שנגע בו נעשה עליו ג"כ שם יי"נ ולכך פסקינן שם ד' ע"ד ע"א דלגבי יי"נ גמור אם נתערב אסור למכור הכל חוץ מדמי יי"נ שבו וכמו שכ' רבינו בהל' טומאת אוכלים פ"ב הכ"ו גבי מי שפיכות וכן הדין גבי ג' לוגין מים שאובין שנפלו למקוה פחות ממ' סאה שנעשה כל המים שם שאובין ובאמת ס"ל לרבינו דהא דאמר בע"ז ד' ע"ג לחלק בין נפל יין מחבית לבור דאמרינן ראשון ראשון בטל ס"ל דזה ר"ל או איין נסך לדידן או אסתם יינם לת"ק דס"ל ג"כ דנאסר הכל ואמר שם דזה רק אם נפל בב"א וגם בין חבית לצרצור אבל היין בעצמו לכ"ע לא בטל בכל ענין וכן נ"ל דנ"מ בין אם מערה ובין אם נפל מעצמו וכעין דאמרינן בהך דנדרים ד' נ"ט ע"ב דרק היכא דטרח לבטולי אז בטל, ובזה א"ש הך דר"י דכאן נקט המערה ואח"כ נקט נפל וא"ש מ"ש שם רש"י ותוס' בדף ע"ג ובכורות דף כ"ב ע"ב א"כ נמצא לדידן דפסקינן כרשב"ג דבסתם יינם ימכר חוץ מדמי יי"נ שבו אין נ"מ הך דר"י ד' ע"ג רק לענין יי"נ ממש ובזה מדוייק לשון רבינו לקמן פט"ז הכ"ח דגבי יי"נ נקט אוסר בהנאה ר"ל שכולו אסור ועל זה מחלק בין אם עירה מיין המותר על יי"נ או להיפך, אבל גבי סתם יינם דקיי"ל דאינו אוסר רק הוא בעצמו אסור בזה אין שום נ"מ, ועיין תוס' נדה ד' מ"ז ע"א דמחלק כה"ג גבי תרומה במדומע בין אם התערובות נאסר לגמרי או רק מחמת שמעורב בו איסור ועיין תוס' חולין ד' ק' ע"ב ובכורות ד' כ"ב ע"ב וכן הדין גבי קדשים דאם נבלע ק"ק בקדשים קלים או גם קדשים פסולים אז אין נאסר החתיכה לגמרי רק שאסורה מחמת שיש בתוכה בלוע וזה ר"ל באמת המיעוט דחולין ד' צ"ט ע"א לא נצרכה אלא למקום חתך דבשאר איסורים אסור ובקדשים מותר ר"ל דמקום שיש בו שני הדברים מעורב גבי קדשים לא נאסר מחמת עצם כעין דאמרינן בסנהדרין ד' מ"ח מאי דחזי לו תפיס כו' ובכ"מ בזה ובזה א"ש הך דזבחים ד' צ"ז ע"ב דפריך גבי יקדש שתהיה כמוה אמאי ליתי עשה ולידחי ל"ת וקשה הא כיון דנפסל הדבר מה שייך שם גדר עשה כלל וע"ש בתוס' דר"ל דקאי אקרא גופא אמאי נפסל אך באמת גבי קדשים א"א שגם דבר שאין בו זה הדין יהיה כמו זה וא"כ ממילא שייך הך דאתי עשה ודחה ל"ת. ובאמת זה תליא משום דגבי שאר איסורים האיסור הוא על האדם לא על הדבר וא"כ י"ל כמו שנאסר האדם בזה כך נאסר בדבר שנבלע האיסור אבל הקדש האיסור הוא על החפץ וכן תרומה כה"ג וא"א שיהיה דבר שאינו קדוש יהיה קדוש ועי' שבועות ד' כ"ב ע"ב גבי דאמר שם אריה הוא דרביע עליה ר"ל על האדם ועירובין ד' ע"ח ע"ב גבי אשירה ועיין פסחים דף מ"ח ע"א גבי טבל. ובזה א"ש ג"כ הך תוס' פסחים דף ע"ה ע"ב גבי יטול ע"ש גבי קליפה ואמאי לא נימא דהקליפה תאסר חברתה כמש"כ התוס' חולין ד' צ"ז ע"ב וכאן לא שייך מה שתירצו שם אך משום דגבי קדשים לא שייך זה הגדר דנאסר הכל, והנה ס"ל דיי"נ הוא איסור אגברא ולכך אוסר הכל בהנאה משא"כ בסתם יינם דרק על הדבר ולא אסר וזהו מה דאמר בגמ' ד' נ"ח שכשך אין עושה יי"נ ר"ל שיהיה עליו דין לאסור הכל וגם שם הפילו בידים והוה כמו טרח לבטוליה וא"ש מ"ש התוס' והראב"ד ז"ל מהך דאגרדמין דנקט שם שטיפת יין אסורה ואוסרת בכ"ש די"ל שם משום דלא טרח לבטוליה וכן ס"ל לרבינו גבי הך דינא דהשקה דמים שאובין וא"ש מ"ש התוס' מכות ד' ד' ע"א על רש"י בד"ה חבית של מים, וזה ג"כ ר"ל התוס' פסחים ד' ל' ע"א בשם ר"ת דסתם יינם אינו אסור בהנאה דהוא תמוה דהוא נגד כל הש"ס אך דר"ל דאינו אוסר אחרים בהנאה דהאיסור הוא על הדבר ולא על גברא וכמש"כ:

אבל אם פשט כו'. עיין בהשגות, וע"ש בתוס' ד' נ"ט ע"ב ד"ה נקטוהו ועיין בתוספתא פ"ח דכאן ירדו לשלות חרצנים ואמר שם דהוה כמו שלא בכונה וכאן לא נאסר כלל משום דהוה אינו שלו וכמש"כ דלא אסר בלא מעשה וזה לא הוה מעשה כיון שלא נתכוין, ועיין בירושלמי כאן גבי ארמייא נפל לגובא וט"ס שם דאל"כ היינו מתניתין וצ"ל אתרוגא:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה