אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין

פרק י · הלכה יז

הלכה טו

כיצד פודין כו' אחר שאוסף כו'. עיין בכ"מ ועיין מש"כ התוס' ב"ק ד' ס"ט ע"א אך לפי המבואר בירושלמי שם פ"ה מוכח כך דנהי דאוסר רבעי וכן הקדושה של האיסור חל עליו משיעשה בוסר אך מ"מ שיועיל הפדיון אין חל עליו הקדש גמור עד לאחר תלישה דלא אלים למיתפס פדיונו כעין דאמרינן בזבחים ד' מ"ט ובמנחות ד' מ"ז וכמו דמבואר בירושלמי פ"א דערלה ה"ו דפירי אתה פודה ואין אתה פודה לבוסר ופגין ואף דמשמע דהאיסור חל עליו כמו גבי פגי תמרה דשם ומש"כ רבינו דיכול ליתנו במתנה אם הוא בוסר בפ"ט ה"ב זה רק משום דעדיין אין עליו שם ממון גבוה, וע"ש מש"כ רבינו דאין הפדיון חל רק לכשיגיע לעונת המעשרות ועיין מש"כ רבינו בהל' מעשר פ"ב ובהך דסוכה ד' ל"ו ע"ש ובפיהמ"ש שביעית פ"ד הל' ח' וט', ועי' בפ"א דדמאי מ"ג בהך מחלוקת דב"ש וב"ה גבי שמן ערב דפי' רבינו שם דהוא שמן המור אף דמבואר במנחות ד' פ"ו דעדיין לא הביא שליש ובמנחות שם הוה מחלוקת דר"ח ור"ש ב"ר אם יש שמן עליו ע"ש וצ"ל דנ"מ לענין הזיתים דהם עכ"פ נקבעים למעשרות ועיין במה דפליגי רבינו והר"א ז"ל בפ"ב מהל' מעשרות ע"ש, ועיין בפ"א דתרומות בהך דמשנה ד', וכבר הארכתי שם. והנה לפי מש"כ לעיל לחלק דהך מצות חילול הוא רק בכרם לכך ס"ל לב"ש כאן בתוספתא דאין פודין רק יין משום דכ"ז שלא עשה יין לא חל עליו הך דין של כרם עיין ברכות ד' ל"ה ע"א דזה תליא במחלוקת שם מהיכן יליף לה אם מקודש הילולים זה רק ביין ע"ש, ועיין בירושלמי ספ"ו דתרומות דמבעי ליה שם אם אכל ענבים אם משלם יין אם הוא חד מין אך י"ל דשם קאי על ביכורים, ועיין בחולין ד' ק"כ ע"ב אם מביאין ביכורים יין וערכין ד' י"א וסוף פ"ד דחלה ותוס' תמורה ד' ד' ע"א גבי דמעך ומנחות ד' פ"ד ע"ב ברש"י ד"ה מנין ע"ש ועיין בהל' ביכורים מש"כ בזה:

ואומר הרי כל הפירות כו' על חטים אלו כו'. עיין בהשגות וכ"כ בזה. אך הרי מבואר בירושלמי ובתוספתא הובא בדברי רבינו פ"ד מהל' מעש"ש דרק מין על מינו וצ"ל דכיון דילפינן נטע רבעי קודש קודש ממעש"ש כל הראוי למעש"ש הוה מינו בנטע רבעי, ועיין בתוספתא פ"ב דמעש"ש דגם בדמאי אין מחללין אוכל על אוכל כצ"ל, וצ"ל דהיינו מין בשאינו מינו וכמש"כ הראב"ד ז"ל שם. ובאמת צריך טעם למה לא כתב רבינו כאן דאם מחלל על פירות צריך לברך על חילול כמש"כ בהל' מעש"ש והוא מהירושלמי, וצ"ל כמש"כ לחלק בין כרם רבעי לנטע רבעי וס"ל לרבינו דהא דקדוש קדושה גמורה דהוה כהקדש הוא רק בכרם. וראיה לזה דהרי רבינו בהל' מעש"ש פ"ט לגבי כל הדברים נקט גם נטע רבעי. ולענין דאין נותנין ממנו מתנות עניים ותרומות ומעשרות נקט רק כרם ודוחק לומר דנקט שם עוללות נקט כרם, וצ"ל כך דהך הילולים קאי רק אכרם וס"ל דחל עליו קודש תיכף ולכך הוה כנטוע כרם להקדש דפטור מן הכל כמבואר בירושלמי ספ"ז דפיאה משא"כ גבי נטע רבעי ס"ל דלא חל עליו הקדושה אלא לאחר שהביא שליש דהיינו לאחר שנתחייב בכל וכמו מעש"ש לכן חייב בכל אלו הדברים ומ"מ מהני לחלל בחטים ושעורים משום דשם מעש"ש עליו וכל החייב במעש"ש יכול לחללו ומ"מ לא מברך על חילול דזה הברכה לא שייכא רק היכא דהמין האחרון נתפס בשם הראשון וכאן לא שייך זה וא"ש וא"כ לפי"ז גבי ענבים צריך לחלל דוקא על מינו ולא על מין אחר וכן מבואר בראשונים. והנה עיין בירושלמי פיאה פ"ג ה"ג דאמר שם דאם קוטף מגפנים ומכניסו לביתו פטור מערלה ומרבעי ע"ש ורבינו הביא זה בפ"ד מהל' מתנות עניים הכ"ז ולא חשב ערלה רק רבעי בלבד. וכן בתוספתא דפאה שם לא חשב ג"כ רבעי רק פאה. ובאמת מה שייך זה גבי ערלה רבעי הך דין דשם. אך באמת מלשון הירושלמי ניכר דנקט ה' גפנים ור"ל דוקא כרם גמור ונ"מ לפי מש"כ השאלתות דר"א דלמ"ד כרם רבעי רק ה' גפנים דהיינו שתים כנגד שתים וכו' ועי' ברש"י סוטה ד' מ"ג ע"ב דס"ל גם לענין ערלה כן וכבר הקשה עליו בעל המאור ז"ל ריש פ"ו דברכות ע"ש אך רבינו ז"ל דלא ס"ל כן לענין מאי נקט רבעי וצ"ל להך תקנה שהתקינו שיהיו עולין לירושלים וזה רק גבי כרם רבעי עיין במש"כ רבינו בפ"ט מהל' מעש"ש ה"ה ובתוספתא דסוף מעש"ש ס"ל לר' דרק אם יש ה' גפנים אז תיקנו ועל זה קאמר דזה רק אם מתכוין לשתות יין אבל אם מתכוין לאוכלן ענבים ולא לגת אז לא חל התקנה עליהם, וכן למה שכתבתי דיש נ"מ לענין פדיון וחילול בין כרם רבעי לנטע רבעי גם לזה יש נ"מ בין מתכוין לאוכלן ענבים או לעשותן יין וא"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה