צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק י · הלכה יד
עכו"ם וישראל כו'. עיין בהשגות שכ' שהיו האילנות קטנים כו' כה"ג אמרינן בהך דב"מ ד' ק"א ע"א ע"ש, והר"א ז"ל ר"ל דהקנה לו האילנות עד שלא גדל הפרי וא"כ אז לא היה עדיין איסור הנאה. וגם הישראל לא הקנה לעכו"ם אלא מה שיש לו בו ולישראל אין לו רק מה שיכול לזרוע ולאכול העצים, ועיין ב"ב ד' ל"ו ע"א, ומש"כ רבינו בהל' טוען ונטען פרק י"ב הל' י"ב ע"ש בהשגות ומלשון רבינו משמע שם דקמ"ל דלא נימא דהקרקע הוה כמו חליפי ערלה דהמעות אסורין לכתחלה ובפרט בערלת חו"ל כמש"כ לעיל פ"ח הל' י"ז דערלה בחו"ל תופס דמים קמ"ל וה"נ כן כאן ר"ל רבינו כן דאל"כ אמאי אסור דהא אם החליפן הדמים מותרין וזה הוה כהחליפן, ובאמת הרשב"ם ז"ל בב"ב ר"ל דהוה כעין מה דאמרינן שם האי מאן דאחזיק מגודא דארודי דלא הוה חזקה וה"נ לא איכפת ליה במה שאכל כיון דבלא זה אסורים בהנאה והך דכתובות דף פ' דמבואר שם דבחבילי זמורות מיקרי אכילה והויא חזקה ס"ל לרבינו ז"ל דזה תליא בהך דב"ב שם ד' ל"ו ע"ב דחד אמר ג' שנים סתם וחד אמר עד שיבצור ג' בצירות וכו' וזהו מה דאמרינן שם דקל נערה א"ב ר"ל בג' שני ערלה דלמ"ד ג' שנים סתם הוה חזקה באכילת עצים לבדו אף דאין דרך כן גבי דקל ע"ש בד' נ"ד ע"א האי מאן דפתח דיקלא כו' ולמ"ד עד שיבצור וכו' צריך דוקא לפירות וכדרך וכן מבואר בירושל' פ"ג דב"ב שם שני ערלה ביניהם ע"ש ורבינו פסק כשמואל דאין דעתן על העצים ולא הויא חזקה וא"ש, ובאמת גבי קורא דדיקלא אם מותר לאכול אותו מדקל ערלה לפי הך מחלוקת דברכות ד' ל"ו ועירובין ד' כ"ח ע"ב ועיין בירושלמי ספ"ד דשביעית דמבואר שם דיש עליו קדושת שביעית ע"ש בהל' ז' וא"כ י"ל דיש עליו שם פרי גם לענין ערלה. אך יש לדחות משום דגבי שביעית גם העצים יש עליהם איסור כמו כלאי הכרם עיין בתרומות פ"י מ"ה גבי תלתן ובירושלמי שביעית פרק ט' מ"ז ע"ש בירושלמי בזה גם מש"כ לעיל דעכו"ם אם נטע בחו"ל י"ל דאין לו ערלה ה"נ י"ל כאן גבי הני שתילא ועיין בחולין ד' קל"ה ע"ב וכ"מ ובירושלמי פ"ד דפיאה ה"ד ומש"כ רבינו בהל' מתנות עניים פ"ד הל' כ"ה גבי עוללות, ועיין בירושלמי דמאי פ"ו הל' י' גבי כשחלקו בקמתה, ואף דרבינו ס"ל דאין קנין לעכו"ם בא"י מ"מ לגבי עוללות הביא זה רבינו. והנה בתוספתא פ"ג דפאה משמע דר"ש ס"ל דפטור לגמרי על חלקו של ישראל גבי עוללות וכן שם בפ"ב גבי פאה ס"ל כן לר"י, ועיין בחולין ד' קל"ה ע"ב דממעט שם משדך גבי פאה, אך י"ל דפאה שאני דאם נימא דיש קנין לעכו"ם א"כ יש עליה שם חו"ל על מקצת ואנן קי"ל דחיוב פאה עושה הקצירה כמבואר בחולין ד' קל"ח ע"א ובירושלמי פ"א דפאה, ועיין בירושלמי ספ"ב דפאה דמבעי שם דאם שדה חציה בא"י וחציה בחו"ל אין הקצירה של חו"ל מחייבת חצי שדה של א"י וה"נ ר"ל בהך דחולין הנ"ל דכיון דכל שבולת ושבולת יש להגוי חלק בו נמצא דלא הוה בגדר קצירה של א"י ואף אם ישראל קצרן, אך אנן דלא ס"ל כן אז עפ"י דין חייב הכל דהיינו אם אח"כ לקחו ממנו ישראל אבל אם העכו"ם קצר פטור כמבואר פ"ב דפאה מ"ז מחמת דקצירת עכו"ם לא הויא קצירה ויש על זה מיעוט מקרא כמש"כ שם הר"ש וע"ש בפ"ד מ"ו גבי שדה כו' ושם י"ל אף אם ישראל קצרה ברשות העכו"ם רק לא שמסר לו דאז חייב כמבואר בתוספתא שם רק שהיה פועל אצלו, ועיין תוס' בכורות ד' י"א ע"ב, ועיין בהך דחולין ד' קל"ג ע"ב גבי עכו"ם וכהן שמסרו צאנם לישראל ובדברי רבינו בהל' ביכורים פ"י ה"ט דמשמע שם דהגוזז צריך שיהיה ישראל ואף דגבי מתנות עניים אף פועלי עכו"ם חייב במתנות עניים כמבואר בדברי רבינו שם ובירושלמי פ"ב הל' ז' ע"ש צ"ל דגבי פועלי עכו"ם אין הקצירה מחייבת ואינה פוטרת וכיון דיש גם פאות קציר חייב, משא"כ גבי ראשית הגז דשוב ליכא עוד חיוב לכך אם הגוזז עכו"ם פטור אף אם הוא של ישראל, אך כל זה שייך גבי פאה אבל גבי עוללות למה פטור חלקו של גוי לדידן וגם לר"ש למה פטור הכל וי"ל דהוה בגדר תעזוב לך ולא לעורבים ולעטלפים וא"כ החלק העכו"ם מתחלה לא חל עליו החיוב אף אם אח"כ חזר ישראל ולקחה ממנו ואף דמבואר בירושלמי פ"ז דפאה דאין לו לעני עד שיתן לו בעה"ב ע"ש בהל' ז' זה רק שעני אסור לטלן אבל של עניים הוה תכף משיודע העוללות כמבואר שם בהל' ח' גבי הקדש דאין מקדיש דבר שאינו שלו ע"ש בירושל' ושם בירוש' בהל' ג' גבי פרט ובתמורה ד' כ"ה גבי לקט אך עוללות אין הדין כן, וע"ש בהל' ה' דס"ל דהוה כשותף ועי' בתוספתא פ"ב דפאה דמבואר שם דאם אין העכו"ם ממחה חייב בפאה והטעם או די"ל כמש"כ דהפטור הוא משום הך דחולין ד' קל"ד ע"ב לא לעורבים ולעטלפים ולכך גם שותפות עכו"ם פוטר הכל משום דעכו"ם לא יניח העניים ללקט וא"כ ממילא פטור ולכך אם נותן הגוי רשות אז חייב מה"ת חלקו של ישראל, או די"ל כמש"כ רבינו בהל' ביכורים פ"ב הל' י"א גבי הברכה דדי אף לשעה נתינת רשות ע"ש בהשגות ר"ל דשם לא בעי הרשות שתחייב בבכורים רק שלא תהא פוטרת ע"ש וה"נ כן גבי פאה, וא"כ י"ל דגם גבי ערלה בחו"ל כה"ג ולכך אם התנה מתחלה שוב הוה הג' שנים של עכו"ם וכן העכו"ם נטען שיהיו שלו וא"כ אין כאן ערלה כלל: