צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק טו · הלכה כה
אסור לבטל כו' ויראה לי כו'. עיין תוס' סנהדרין ד' ל"ג ע"א ורש"י ביצה ד' כ"ז ע"א גבי מומין של בכור ורש"י בכורות שם ד' כ"ט ע"ב ד"ה החשוד דמשמע דאסור אף לאחרים אך שם מיירי בלא היתר חכם וגם אף דשם ד' כ"ט ע"ב מבואר דיקבר היינו משום דקנסינן לו שלא יתיר לו חכם ובלא התרה אסור מן הדין וכן ס"ל לרש"י ז"ל גבי הך דשם ד' ל"ד ע"ב גבי המטיל מום בבכור דעל זה בודאי קנסינן לו לכ"ע שלא להתיר לו ואף לבנו קנסינן וכך פי' שם ובכ"מ דמאי דאמר שם דלבנו לא קנסו הוא רק לר"א ע"ש אך רבינו לא ס"ל כן ועיין בירושלמי שביעית פ"ג ה"ו ופ"ד ה"ב גבי טייבה ומכרה ושם בפ"ט ה"ט דמחלק בין מציאה לירושה שנפלה לו בע"כ, ועיין בירושלמי פאה פ"ד ה"א גבי גדשו אחרים שלא מדעתו אי קנסינן אותו ותרומות פ"ט ה"ב גבי אם נתחלף עומרים שלו בשל תרומה וזרען אם קנסו אותו, ועיין בירושלמי יבמות פ"ח ה"א גבי משוך אם משכוהו אחרים שלא מדעתו אם נימא דהטעם משום קנס כאן לא קנסו אותו וצ"ל דזה תליא אם הקנס הוא על הדבר או על האדם. ועיין מש"כ בזה בהל' חמץ: