צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק ו · הלכה ד
השליל כו' לפיכך כו'. עיין בהשגות ובה"ה, וכ"כ בזה ועיין בירושלמי פ"ז דנזיר ה"ב מה דבעי שם אם נפלים יש להם רקב ואמר שם דתליא בהך מחלוקת אם דם נפלים מטמאים ברביעית דמ"ד אין דמם מטמא כו' ס"ל דאין להם רקב ואף דמחלוקת הוא באהלות פ"ב אם גבי קטן צריך רביעית דדי אף בפחות מרביעית לר"ע וצ"ל משום דס"ל דהוה בגדר בריה, ועי' מש"כ התוס' נדה ד' כ"ז ע"א ד"ה כל ע"ש ובדברי הראב"ד בהשגות פ"ד בהל' טומאת מת הי"ג ע"ש בסוף ובתוספתא פ"א דשבועות ועיין ביומא ד' פ' ע"א טעון קריעה ע"ש והא דלא אמר כאן משום כל בבהמה צ"ל משום דדם לא הוה בכלל נבלה כמש"כ, אך א"כ לפי"ז אם נימא דגיד נוהג בשליל ואף דמותר מטעם כל בבהמה כמבואר שם דף ק' ע"ב זה שייך רק אם נימא יש בגידין בנותן טעם אבל למאי דקי"ל אין בגידין בנותן טעם לא וכעין דאמרינן בפסחים ד' כ"ב ע"א ע"ש: